מה חשוב לדעת ואיך לעשות זאת נכון: עצות לגמילה קלה מחיתולים

נושא גמילה מחיתולים הופך להיות בשלב מסוים מאוד רגיש אצל הרבה הורים, וגם לצערנו, מאוד תחרותי. ואסביר למה הכוונה: גמילה מחיתולים, כמו כל תהליך אחר אצל ילדים, צריך להגיע בראש ובראשונה מהילד. גם כאן התהליך צריך להיות קשור לבשלות ולמוכנות של הילד. איפשהו בדרך, נושא הגמילה מחיתולים נהפך להיות אישיו שמסתמך על הגיל, החופשות של הגנים, והרצון של ההורים והגננת. ללא הסתכלות על הילד, האם בשל? האם מוכן? וכיו"ב

אז איך יודעים מתי להתחיל? מה צריך לעשות ולמה צריכים להיות מודעים?

1. מבחינה תקשורתית: ילד צריך לבטא מה הוא רוצה, מה הוא צריך. הוא צריך להיות מסוגל לומר שהוא צריך לשירותים, ולא שכל רגע ההורים או הסביבה ישאלו אותו ויציעו לו ללכת לשירותים.
2 .מבחינה פיזיולוגית: הילד צריך להיות מסוגל לגשת לשירותים, להוריד בגדים על מנת שיוכל לעשות את צרכיו ללא עזרה מהסביבה. ברגע שהוא תלוי בסביבה אנחנו יוצרים תלות שלו בנו. ופה אני מתכוונת על הכוונה שלו לגשת לשירותים באופן עצמאי, לעזור בניגוב בתחילת התהליך בהחלט צריך, אבל ההליכה וההתנהלות ההתחלתית בשירותים, מצריכה עצמאות ומסוגלות של הילד לכך. מה שאני מנסה למנוע פה , והוא דבר מאוד חשוב, זה ההתעסקות של הסביבה סביב ההליכה לשירותים, לא להזכיר, לא לשאול כל שניה ובטח לא לכעוס כש"בורח". כעס הוא יחס, אמנם יחס שלילי אבל עדיין יחס, וילד יכול להשתמש בנושא הגמילה מחיתולים

על מנת להשיג את אותו יחס. ברגע שהוא זקוק לאותו יחס, אותה תשומת לב, הוא יכול להפוך את הגמילה למשיכת יחס ותשומת לב, במיוחד אם הוא יבחין שזה משהו "שמפעיל" את אחד ההורים או את שניהם . (במפעיל הכוונה להרגיז).
3. כמו כל תהליך , כשמדובר בילדים , איפשהוא בדרך מופיעה רגרסיה. זה בסדר! זה אומר שהילד מפנים את התהליך, לעיתים בודק דרכו גבולות. חשוב להיות מודעים לזה , אבל התגובות שלנו כהורים פה צריכות להיות מונוטוניות ובעיקר עקביות.
4. על מנת לזהות מוכנות ובשלות של ילד לתהליך, אנחנו צריכים לראות איזושהי התעסקות של הילד סביב ההליכה לשירותים, יכול להיות שהוא הולך ובוחן בני משפחה אחרים שהולכים לשירותים, או לחילופין חברים בגן, יכול להיות שלפני המקלחת יבקש לעשות, יכול להיות שילך וישב עם טיטול על האסלה, כל זה נחשבת התעסקות סביב הגמילה. גם עכשיו אנחנו לא נרוץ ונוריד מיד טיטול, אבל אפשר להתחיל להציע. ובלהציע אני מתכוונת אחת לכמה ימים לא כמה פעמים ביום ( או בשעה). אני בכוונה מדגישה את הנקודה הזאת מפני שגמילה מחיתולים, אם לא באה מהילד, ובאה מרצון של הסביבה , לפעמים נראה שהגמילה מתחילה והולכת טוב, אבל הבעיות יופיעו מאוחר יותר, ולפעמים על ידי הלחץ שהסביבה יוצרת אנחנו ניצור אצל הילד אנטי שרק יעכב וידחה את הגמילה גם במידה והילד בשל ומוכן.

התחלנו את הגמילה לאחר שנוכחנו לדעת שהילד בשל ומוכן. איך עושים זאת?

1. התחלתי ואמרתי שכל נושא הגמילה מחיתולים נהפך להיות עניין שנובע מהרצון של הסביבה לכך ולא מתוך מוכנות ובשלות של הילד. אני מוסיפה ואומרת שפה גם נכנסת התחרותיות. "הבן שלה נגמל ביומיים", " הבת שלה בת שנה ועשרה חודשים וכבר גמולה" ועוד אינספור דוגמאות שאני יכולה הלביא. לכל ילד יש את קצב ההתקדמות שלו!, לחץ של הסביבה יכול רק ליצור אנטי לתהליך , עיכובים ופחדים שאנחנו לא רוצים ליצור אותם. זו נקודה מאוד חשובה ומאוד קריטית להצלחת תהליך הגמילה.

2. ברגע שהתחלנו תהליך גמילה מחיתולים, אנחנו מתרגשים וזה בסדר,בכל זאת נקודת ציון בדרך, עדיין לזכור, לא להפוך את הנושא לנושא היחיד המדובר בבית ובסביבה. לא לשאול, להזכיר, להציע כל שניה . החלטתם וראיתם שהילד מסוגל ומוכן לתהליך, סמכו עליו! העבירו את האחריות אליו! גם אם יש רגרסיה בדרך, תהיו מודעים שהיא יכולה וצריכה לקרות, תכילו אותה ובעיקר שמרו על תגובות מונוטוניות ועקביות.

3. דיברתי כבר על השוני בקצב הגמילה בין ילד וילד. פה נכנס גם הנושא של גמילה מפיפי וגמילה מיציאות. יש ילדים שיעברו את שניהם ביחד ללא בעיה, ויש ילדים שיווצר פער בגמילה מהפיפי ובין הגמילה מהיציאה. חשוב להבין פה שהקושי בגמילה בכלל הוא בניתוק מהרצפה בזמן הישיבה על האסלה. הפיפי יוצא יותר בקלות ואין איתו כל כך בעיה, היציאות הן יותר כבדות, בזמן היציאה מרגישים את הכובד של היציאה והנפילה לתוך האסלה יכולה להיות מלווה ברעש של הנפילה למים, דברים שיכולים להרתיע וליצור פחדים אצל ילדים. שוב, להיות מודעים לכך, להבין, להכיל ולתת לילד להתקדם בקצב שלו! בגלל הניתוק מהרצפה רצוי להשתמש בישבנון שיש לו מדרגות, שהילד יוכל להניח את הרגליים על הישבנון, זה בדרך כלל מוריד קצת מהלחץ. ילד שנגמל מפיפי אבל עדיין מתקשה ביציאות, ומבקש לעשות את זה עדיין בטיטול, יש לאפשר לו אבל עדיין, לא להמיע ולשאול, לתת לילד לבוא לבקש טיטול, וכן לנסות לגרום לו לשבת ולעשות בשירותים, תוך כדי ניסיון למשוך את תשומת ליבו לדברים אחרים, לספר סיפור בזמן הישיבה, להיות איתו ולשוחח, כל זה במידה והוא מוכן ורוצה, והסיבה שחשוב לעשות את זה היא שברגע שהילד יחווה חוויה חיובית אחת עם היציאה ( חוויה חיובית הכוונה ליציאה ללא קושי וכאב), יוסר הפחד מלעשות גם את היציאות בשירותים.

4. לגבי גמילה ביום וגמילה בלילה: גם פה , יש ילדים שתהליך הגמילה ילך בצורה חלקה גם ביום וגם בלילה, וזה בסדר. אולם רב הילדים, המוכנות לגמילה בלילה היא שונה מהגמילה ביום. אין צורך ולא רצוי למהר עם גמילה בלילה. וגם חשוב ואסור להפסיק לתת לילד לשתות מהשעה שש רק שלא יברח לו פיפי בלילה. גם לגמילת לילה ילד צריך להיות מוכן ובשל! וגם פה צריכה להיות אותה התנהגות ותגובות מונוטוניות סביב בריחת פיפי בלילה , לא לכעוס, לא לעשות מזה סיפור, להחליף ולהחזיר לישון. גם פה האחריות צריכה לעבור לילד. אבל חשוב לבדוק שהוא בשל ומוכן לגמילה בלילה.

5. לגבי פיפי פרס או כל הגדרה אחרת. אני אישית, חושבת שילד מצליח במשהו, מגיע לו על זה חיזוקים ואפילו פרס, אבל גם טבלת והדבקת מדבקה בכל יום שהצליח, יכולה להיות פרס, להחליט כן או לא בתום שבוע על פרס אחר, זה כבר החלטה של ההורים, אבל טבלה, מדבקות משהו שימחיש לילד את החיזוקים על ההצלחות שלו, הן בהחלט חלק חשוב בתהליך הגמילה. ילד ( כמו כל אחד מאיתנו), זקוק לחיזוק ולעידוד על ההצלחות שלו וגם על הניסיונות שלו. אבל לא להפוך את הנושא למשא ומתן, לזכור את הרעיון של הפרס, להמחיש לילד את החיזוקים והעידוד על ההצלחות ולא לנושא משא ומתן וסחיטות בין הילד וההורה.

חשוב להבהיר שוב את הנושא של הדו שיח הפנימי שלנו עם עצמנו גם בנושא הגמילה מחיתולים, כי גם פה אנחנו כהורים הרבה פעמים עושים טעויות קטנות שמקבעות הרגלים ובמקרה של גמילה מחיתולים גם יכולות ליצור אנטי ועיכובים בתהליך הגמילה וגם ליצור בעיות שיופיעו בשלב מאוחר יותר.

באדיבות מעיין אטיה- מעיין ההורות הדרכת הורים ויעוץ שינה.
קליק לאתר

אודות טוב שתדעי

טוב שתדעי הוא מדור הצרכנות והפנאי של מגזין אמא של. טיפים, עצות, המלצות, ידע ובעיקר "מה חדש בשוק". התכנים מופקים ע"י מערכת האתר ונכתבים ע"י צוותים מקצועיים מתוך החברות והגופים המובילים בישראל.

השאירי תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם.

אהבת? בואי לעשות לנו לייק גם בפייסבוק