יום בחיי אופירה שושן

החיים במציאות היומיומית שלנו אינם דומים לאלו שאנחנו רואות בפרסומות.
אומנם אין את כל הזהר והנצנצים אך בשביל רובנו הם יותר מעניינים, יותר מאתגרים ובעיקר נותנים הרבה יותר משמעות למילים כמו: אישה, אמא, משפחה, קריירה ועוצמה.
ב"פרויקט יום בחיי" תקבלו הצצה לחיי נשים אמיתיות. נשים עם דעה, עשייה והמון נחישות.

הכירו את אופירה שושן, נשואה למיכאל ואמא לעילאי בן 16, ונועה בת 10.
גרה בנהריה. עסקה מעל עשר שנים בעיצוב גרפי, בניית אתרים ומיתוג עסקים, פרסום אופליין ואונליין כשכירה וכעצמאית.
בחמש שנים האחרונות עוסקת בשיווק ופרסום בדיגיטל בחברת פרסום כמנהלת מחלקת פייסבוק וניו מדיה לעסקים.

כשהתחילה את דרכה בחברה הקימה את המחלקה, קלטה עובדים חדשים למשרות השיווק השונות, הכשירה צוותים והטמיעה מהלכי עבודה חדשים.
עם הזמן החלה לבנות קורסים דיגיטליים, ללוות ולהדריך בעלי עסקים לקדם את העסק שלהם במדיות החברתיות בעצמם.
בתקופה האחרונה מכינה את כל החומרים שעשויים לקדם מאד בעלי עסקים קטנים- סרטוני הדרכה, מאמרים בעלי ערך, משימות אתגר, טיפים לביצוע, קייס סטאדי, סרטוני הדרכה בהם היא עצמה מלמדת איך לעשות שווק דיגיטלי נכון וחכם, ולהצליח לצעוק את העסק של הקהל שלה החוצה.

05:15
השעון המעורר אמור לצלצל. לרוב אני לא זוכה לשמוע אותו כי אני מכבה אותו לפני שהוא צורח לי לתוך האוזן. מידי בוקר שואלת את גופי מדוע השעון הביולוגי שלו לא רוצה עוד קצת במיטה. הוא אף פעם לא עונה לי.
לרוב אני מתעוררת כמו שדה. אני אדם של בוקר. האנרגיות שלי מתחילות לעלות די מוקדם.
אני נכנסת למקלחת ועל הדרך מגלה קמט חדש מול המראה. סולחת לו וניגשת להכין לי קפה. את הקפה הראשון אני שותה במרפסת, אני מאד אוהבת את הקרירות של שעות הבוקר המוקדמות, חורף או קיץ, זה נעים.
בד"כ ברגעים האלה כשהמוח שלי מתעורר לתוך השקט, מתחיל מן כאוס קטן ולא שקט במחשבות שלי, שהופך בהדרגתיות לרשימה עצומה של משימות. קופצות לי משימות, בזו אחר זו, כאילו הזיכרון שלי רוצה להוכיח לי שהוא איתן ויציב כי הוא דואג להציג לי את כל הדברים שנשארו לי פתוחים ושדורשים טיפול. האישיים והמקצועיים.

05:30
אני מתחילה לבשל ארוחת צהריים למשפחה שלי.
ערב קודם אני מפשירה את הבשר, בבוקר אני מכינה לרוב מנה בשרית, תוספת מנת פחמימות ו-2 סלטי ירקות, וטחינה. מאז שעילאי משחק כדורגל בליגה בכירה כולנו עברנו לתפריט תזונה בריא ומוקפד שכולל מינונים נכונים ואת כל אבות המזון בארוחות שלנו. לרוב אני מזייפת, אבל הם מקפידים.

06:15
פותחת לנייקי הכלבה את השער החוצה, היא מחכה שאבא שלי יגיע להוציא אותה לטיול הבוקר שלה, כשהוא מסיים הוא עולה אליי ונותן יד בשטיפת הכלים שנותרו מהבישולים והברקת המטבח.
לרוב הוא מבשר לי שהספיק אתמול לתקן את הואפניים של נועה או שקנה לי נוזל חדש לכלים כי הבחין שנגמר. אבא קסם שכזה.
הוא חותך ירקות ופירות לארוחות הבוקר של הילדים ומכין קופסה אחת בשבילי שאקח איתי לעבודה.

06:30
מעירה את אישי. הוא מתקלח ונוסע להביא לחמניות טריות לארוחות הבוקר של הילדים, כשהוא חוזר החביתות כבר מוכנות והירקות חתוכים, כך שדי מהר הכל מסודר בקופסאות לביה"ס.
אבא שותה קפה עם בעלי בזמן שאני מגהצת את חולצות ביה"ס של הילדים. הם שוקעים בשיחת גברים שמעניינת רק אותם ואני מספיקה גם לתלות את הכביסה שהפעלתי בלילה.

7:30
יוצאת לתחנת הרכבת, שותה שם את הקפה השני שלי ומגיעה למשרד בחיפה ב 8:15.
עד שכל צוות המחלקה שלי מגיעים למשרד אני מכינה לי To do list יומי, שולחת לידים ללקוחות שלי, עונה למיילים, מקיימת שיחות מקדמות עם לקוחות וממלאת משימות בטבלת הגרפיקה.

09:30
ישיבת צוות. הגרפיקאים מקבלים על עצמם את הלו"ז היומי. בכל יום אני מפעילה אותם אחרת ובהתאם לדינמיקת העבודה. אני מתעדפת להם את העבודה, שמה דגשים על חשיבות, אנחנו נוגעים בקונספט של כל לקוח וממנפים רעיונות תוך סיעור מוחות פורה.
תמיד, אבל תמיד, נכנסות מטלות דחופות במהלך היום כך שטבלת הבוקר וסדר העבודה משתנה תוך כדי ריצה.
עוברת על טבלאות לקוחות של מנהלי תיק הלקוח של המחלקה שלי, מנהלי הקמפיינים ומניעה לשלב הבא בתהליך העבודה.

10:00
עוברת על כל הקמפיינים הפעילים ומנתחת תוצאות, מבצעת אופטימיזציות ושינויים למיקסום יכולות הקמפיין, מאפיינת צרכי לקוחות, בונה אסטרטגיות שווק, כותבת תוכן (אוזניות ומוזיקה חובה), מפצחת בריפים, מעלה לאוויר קמפיינים חדשים.
בשעה זו אני חוטפת את ארוחת הבוקר שלי, חוטפת למה? כי אני תמיד אוכלת מול המסך ולא יודעת לעשות הפסקה כדי להינות מהאוכל.
עובדת כמה שעות טובות ברצף בלי לזכור שצריך מידי פעם לקום ולשחרר את הגב ואת הגוף ואפילו לרענן את הראש.

13:00
אוכלת צהריים, בד"כ ארוחה טובה שבישלתי הבוקר, גם די מהר מסיימת עם זה, אוכלת מול המסך ומסיימת תוך דקות.
בערך בזמן הזה ילדיי שולחים לי מידי יום צילום של השולחן הערוך שלהם לארוחת הצהריים והמסך בנייד שלי מתמלא לבבות אדומים פועמים. אני נטענת אנרגיות לשארית היום.

15:45-16:00
עד השעה הזו מסיימת את תפקידי כשכירה ומתפנה למשמרת ב'.
בשעה מאוחרת יותר אני מתפנה לכשעה לעבוד על הנכסים הדיגיטליים שלי וזה תהליך מרגש מאד לכשעצמו, לחבר את כל החלומות למקום מרוכז אחד שמשקף את מה שאני. השילוב בין עיצוב לטכנולוגיה תמיד האיץ את פעימות ליבי ושם אני חווה את זה, בתכנון, בעיצוב, בתוכן ובחוויה.

משמרת ב' כוללת ברובה את המשפחה שלי ואחוז מסויים מאחה"צ שלי אני מעניקה לפיתוח הקהילה העסקית שלי. עד השנה הנוכחית, כל אחה"צ והערב היו סביב ילדיי. חוגים, הסעות לחברים, שיעורים ומבחנים, האוכל והבית, וכעת כשהם גדלים והפכו עצמאיים פיניתי לי כשעתיים כל יום כדי להגשים חלום – להרצות, להדריך, ללוות, לתת.

17:30
פעם בשבוע יש לי דייט עם אחד מילדיי או עם שניהם יחד. אם עילאי מתאמן בקרית שמונה וחוזר בעשר בלילה אז נועה ואני קובעות לנו דייט 'זמן אמא'. אנחנו כל פעם בוחרות לעשות משהו אחר יחד- אורזות ארוחת ערב קלילה ואת נייקי הכלבה המהממת שלנו והולכות לשבת על סדין מול הים בשקיעה, נשארות בבית ומציירות, נוסעות לאכול גלידה או מכינות פופקורן ומזמינות סרט בנטפליקס. אני מטורפת על זמן האיכות הזה איתה, לרוב מתקיים שיח מהמם של אמא זקנה ומתרגשת וילדה תמימה שמשתפת מאירועי חייה החברתיים והלימודיים. אני מקפידה לייצר רגעי צחוק גדולים איתה, כאלו שגורמים לנו להחזיק את הבטן כי כואב בשרירים.

כשנועה עסוקה בפעילות חברתית אחה"צ ועילאי פנוי אנחנו גונבים לעצמנו זמן יחד, הילד מכור לבלוברי אז או שיושבים שם על גלידה או שייק, או שאנחנו יושבים במסעדה טובה. מפעם לפעם קולטת כמה הוא גדל מהר ואיך שהשיח מתפתח למקומות מדהימים. אני אוהבת בעיקר להקשיב לחלומות שלו. כשהוא משתף אותי בדרך שהוא עובר אני מתמוגגת מהמוטיבציה האינסופית שלו להצליח בחיים.

כשיוצא יום שעילאי ונועה פנויים יחד, אנחנו יוצאים יחד ואם אבא פנוי אז הוא מצטרף אלינו, איפה שנהיה, הוא מגיע.

בימים בהם שני ילדיי עסוקים ובעלי בעבודה, אני יושבת לי במרפסת עם הלפטופ ואוהו כמה יוצא ממני. לרוב שמה מוזיקת בלוז ברקע, מנתקת את הפלאפון ושוקעת לי לתוך היצירה. אני כותבת המון לקהל שלי, מכינה מאמרים עם ערך לאתר החדש שלי, בונה תוכניות עבודה לסדרת סרטונים שאני מצלמת בימים אלו, מכינה משפך שווקי על כל שלביו. עוד הרבה לפני שאני מגיעה לסוף, אני מאד נהנית מהדרך.

19:30
הילדים אחרי הכנת השיעורים והמקלחות וכולנו יושבים לארוחת ערב משותפת. אחד הרגעים המתוקים והרגועים של היום. אני משתדלת לבקש מכולם להניח את הפלאפון מחוץ לתחום כדי שנתרכז אחד בשני. בד"כ אני מצליחה, לרוב לא.
בזמן הזה כולנו מספרים על חוויות היום, הילדים עושים הפסקה מהשיח כדי לריב ביניהם. ואז מגיע מהר מאד הרגע שאנחנו מפנים את הכלים לכיור, כי אין דבר אחר שיחתוך את הצרחות ביניהם.

21:00
יושבת על המחשב, עונה למיילים, משלימה שיחות טלפון שלא סיימתי, מכינה תוכניות עבודה. כבר שנים שאני לא צופה בטלוויזיה בסוף היום. אף פעם אין לי זמן לטלווייזיה וזה גם לא חסר לי.

21:30
אחרי שהילדים הלכו לישון, או שיש לי ולמיכאל חילוקי דעות על הספה, או שאנחנו יוצאים למרפסת לשתות יחד ולקשקש. מספיק לנו בקבוק קורונה או קנקן לימונדה, ולפעמים קערה מפתיעה מלאה בפירות שווים. כשממש בא לנו שחיתות אנחנו מכינים שקשוקה ומנגבים מהמחבת או מקשטים צלחת עם לבנה, צלחת חמוצים ובצל, שורפים פיתות ומנגבים תחת כיפת השמיים.
זו השעה שלנו יחד, לדבר, להשלים, לספר, לשתף, לקבל החלטות משותפות ולסגור עוד יום.

23:00
לרוב בשעה הזו אני מתחילה לפהק ומבינה שיומי מסתיים.
אני נכנסת למיטה, חושך מוחלט ושקט טוטאלי, זה הרגע שהראש שלי מתחיל לנוח ולהוריד הילוך בהדרגה. לפני שאני נרדמת אני מודה על מה שיש ומצפה בהתרגשות ליום המחרת, גם אם אני צופה קשיים.
אין זמן, יש לי עוד מלא חלומות להגשים.

קליק לביקור בדף פייסבוק העסקי של אופירה, ובדף הפרטי

 

אודות כתבת מערכת

אתר הנשים והאמהות הגדול בישראל עם 900,000 גולשות בכל חודש ומועדון חברות עם מעל ל 110,000 נשים. באתר ניתן למצוא לצד כתבות וראיונות גם קשת של כותבות כשלכל אחת הצבע, הייחוד, הכישרון והסגנון שלה. חלומות. הגשמה. פחדים. בישול. ילד ראשון שני או רביעי. זוגיות ושאר הנושאים שכל אישה אוהבת לקרוא

השאירי תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם.

אהבת? בואי לעשות לנו לייק גם בפייסבוק