זהבה שאול: קשה לי לנשום, אני כואבת ומדממת ולאף אחד לא אכפת

"צהריים טובים זהבה. מה שלומך?", שאלתי, כשמהצד השני נעניתי בקול רועד, "שאלה רטורית" משיבה שאול, שסופרת חמש שנים ללא בנה. 1,826 ימים שנצבעו בשחור של הרקיע בלילות, ואין ולו כוכב אחד שיאיר מעט את הדרך. קודרים, מטלטלים, מלאי עצב ודאגה. יותר מ- 43 אלף שעות שהפכו אחת אחת ליממות ארוכות. יממות של ציפייה, רצון וכמיהה לבנה שישוב מאותו קרב עקוב מדם בשכונת סג'עייה שבעזה, אך איננו שב. 60 חודשים שזהבה שאול יושבת וממתינה לבשורה שתוריד מליבה את המועקה שהצטברה במהלך חמש שנות נצח.
אלעד חמני פגש אותה לשיחה אישית.

תמונה מארכיון המשפחה

אורון שאול היה צריך לחגוג בדצמבר הקרוב את יום הולדתו ה-26. לפחות כך רצתה אמו זהבה. להכין את הבלונים, הקישוטים, העוגה, המתנות. לאו דווקא לכבוד יום הולדתו של אורון, אלא מכל סיבה שתאפשר לה לחגוג שוב לצד היקר לה מכל. את צהלות השמחה החליפו זעקות שבר, את הקישוטים והמתנות החליפו דברי סרק והבל, וזהבה עוד יושבת, מתחננת, ממתינה ושוב שותקת.
בקול שבור, מגוללת זהבה את תחילת האירוע שהפך את חייה לסיוט שאינו נגמר: "מאז שאורון נחטף חיינו הפכו לגיהנום. בלי שאף אחד ידע, ראה או שמע. לפתע איש החמאס יחיא סינוואר, הציג את הדיסקית שלו, את תעודת השבי, את המספר האישי וגם תיאר את אורון – עיניים כחולות, חייל", תיארה זהבה, וחשפה את הניגודיות שהוצגה לה באותם רגעי אימה: "הוא אמר שיש לו יהלום ביד, והצבא אומר שלא. גם רון פרושאור, שהיה שגריר ישראל באו"ם אמר אין לנו חטופים. מכאן התחלתי להבין שמשהו לא בסדר".

איסמעיל הנייה חלה, טיפלו בו בישראל והחזירו אותו. למה לא העמידו תנאי שיחזירו את אורון

מגיעים אליכם הביתה ומודיעים לכם שבנכם נחטף. מה קורה אז?
"הייתה המולה ולא הבנו מה קורה. הרבה כאב ודמעות. מצד אחד התחושה איומה, ומצד שני כשהבנתי שהנגמ"ש התפוצץ, באיזשהו מקום שמחתי שאורון היה מחוץ לנגמ"ש. אחרי ארבעה ימים גילו במנהרה את הקסדה והאפוד במנהרה, מה שנתן את התקווה שהוא בחיים והממשלה תעשה הכל להחזיר אותו. זה לפחות מה שחשבתי וקיוויתי. בנוסף, בתיק חלל כתבו שאורון חלל במידה והוא לא קיבל טיפול רפואי. ביה"ח שיפא במרחק 300 מטר מהחטיפה שלו. זה גם משאיר פתח ותקווה שהוא בחיים".

אורון שירת כלוחם במסייעת 13 של גולני. חודשיים טרם התקרית הקשה במהלך מבצע "צוק איתן", קיבל ביום העצמאות ה- 66 אות מצטיין הנשיא. לאחר קבלת אות ההצטיינות הועבר אורון תפקיד, מה שלכאורה היה אמור למנוע ממנו את הכניסה הרגלית לעזה. למרות זאת, אורון לא נתן לחבריו להיכנס ללחימה בלעדיו. על אף העובדה כי במהלך שירותם התאמנו על כלי מסוג "נמר", ממוגן ומודרני מקודמיו, נאלצו אורון וחבריו להיכנס לסג'עייה ברכבי נגמ"ש מיושנים ותקולים שלא התאימו לאופי ואזור הלחימה, והשאר היסטוריה.
"כשהוא היה בבית הנשיא בחזרות, חברים שלו היו בחרמון. הוא קיבל את מצטיין הנשיא ביום חמישי, ובשישי נתנו לו חופש. כשחזר הביתה, פתאום ראיתי שהוא שם את הדברים שלו בתיק", משחזרת זהבה את הרגעים בשיחה האחרונה עם אורון. "שאלתי אותו 'למה אתה אורז מחדש?' והוא השיב שהוא חוזר לחרמון. אמרתי לו 'יש לך חופש עד יום שלישי', אבל הוא רצה לחזור לחברים שלו שבשבועיים שהוא היה בבית הנשיא, הם סגרו שבתות ולא יצאו הביתה. הוא רצה להחליף אותם. הבקשות לא עזרו לי. הוא ירד לשטחי הכינוס עם החברים, והמפקד אמר לו שהוא לא נכנס ויש לו תפקיד אחר. אורון אמר שאם החברים שלו נכנסים הוא נכנס. המפקד לא רצה, אבל זה לא עזר לו. הוא הלך, ומאותו היום לא ראיתי אותו". היא משחזרת בקול רועד.
כמעט ארבע ממשלות הוחלפו מאז אירועי "צוק איתן". חברי כנסת באו והלכו, שרים התחלפו, ועדות קמו ונסגרו, חוקים חדשים חוקקו וחלקם נגנזו, ורק סטטוס השבויים והנעדרים נשאר על כנו. ראש הממשלה בנימין נתניהו, יחד עם יועצים רבים ורמי דרג, הבטיחו הבטחות חוזרות ונשנות ודיברו על המהלכים שמנסים להניע בכדי שיחזירו את אורון, אך בפועל הסטטוס קוו שלא משאיר מקום לאופטימיות נשאר על כנו: "הם לא עשו כלום בכדי להשיב את אורון. כל הזמן אומרים מספרים סיפורים, בתכל'ס? לא עושים כלום", תוקפת זהבה את כלל העוסקים בפרשה, ומוסיפה: "אני לא שמעתי אף פעם שדיברו על אורון בקבינט או בתקשורת, גם לא דיברו על הסדרה עם החמאס, אף פעם. תמיד באתי בטענות שהם לא מדברים, והחמאס כל הזמן צועק שישראל לא רוצה לעשות הסדרה או עסקה".

קצת לפני הבחירות האחרונות חמאס פרסם על עסקה שנטוות מול ישראל כחלק מהשבת הבנים. מה ידוע לך על זה?
"יש הרבה פעמים שהחמאס מבקש, אבל ממשלת ישראל עד היום לא השכילה להחזיר את הבנים. האמת? אני לא יודעת בכלל אם הם יושבים איתם".

מה את שומעת משיחותיך האישיות עם רה"מ?
"הוא תמיד מבטיח שיחזיר את אורון. שם יד על הלב, וחוזר ואומר שיחזיר את אורון. חמש שנים הוא מבטיח ולא מקיים. עד מתי אני יכולה לחכות? אני רוצה את אורון בבית!".
לא פעם היו לממשלות ישראל את ההזדמנות לקבל מידע לגבי מצב השבויים הנמצאים ברצועת עזה, כל לפחות טוענת שאול. מדובר על העסקה הזכורה עם הטורקים לאחר פרשת ספינת ה"מרמרה" ונרמול היחסים מחדש בין שתי המדינות. בנוסף, בכירי חמאס זכו לטיפול רפואי בישראל ואף לשחרור אסירים במספר פעימות, אך הכל התנהל בצורה של משא ללא מתן: "איסמעיל הנייה חלה, טיפלו בו בישראל והחזירו אותו. למה לא העמידו תנאי שיחזירו את אורון, הדר (גולדין) והאחרים (אברה מנגיסטו והישאם שעבאן א סייד)? מה קרה עם הממשלה שלנו? איפה ההגינות?" תוהה זהבה. "לא מפקירים חיילים בשטח. אני לא מצליחה להבין את ראש הממשלה".

באחד הראיונות האחרונים שלך ציינת שאת על סף יאוש. נשארה עוד תקווה?
"מה אמא מרגישה בחמש השנים כאלה? כל יום זה כמו שנה. אני לא ישנה בלילות. כל הזמן אורון מול העיניים שלי. למה ראש הממשלה עושה לי את זה? בעסקת שליט ממשלת ישראל נתנה לחמאס 1027 אסירים. כשהיה הסיפור של שלושת הנעדרים שנרצחו (יעקב פרנקל, גלעד שער ואייל יפרח ז"ל), הצבא שלנו הלך לבתים של חמאסניקים ואסף אותם מהבית כי חשבו שהם קשורים, ורק אחר כך מצאו את מי שרצח אותם", מבהירה האם המודאגת, ותוקפת את ההחלטה: "חבר'ה, אם טעיתם, תשחררו אותם. למה אתם משאירים אותם אצלנו? חמאס אומר שהם כבר לא מאמינים לנו יותר, ואתה יודע מה? הם צודקים! ישראל רוצה שהחמאס יחזיר את החיילים והאזרחים? קודם תנקו את השולחן, תשחררו את אלה שתפסתם סתם. אם הייתי חמאסניקית הייתי חושבת בדיוק כמוהם".

אורון שאול עם אביו הרצל ז"ל. תמונה מארכיון המשפחה

בניגוד ללחץ הציבורי המאסיבי שהופעל עם חטיפתו של גלעד שליט, לחץ שלווה בקמפיין יח"צ ותקשורת שהסעיר את המדינה ופיתח אמפתיה מכלל העם עבור משפחת שליט שהייתה במצוקה קשה, נראה שההד התקשורתי והעניין הציבורי דעך, עד שאינו קיים במקרה של חטופי "צוק איתן": "שליט היה החטוף הראשון שהיה חי והמדינה הייתה על הרגליים. היום, כמה שאני צועקת שהבן שלי חי אף אחד לא מקשיב", אומרת, וטוענת כי אפילו המדינה מסתירה ממנה מידע הקשור לבנה: "פניתי לבג"צ וביקשתי לקבל את הפרוטוקולים שקשורים לחטיפתו של אורון ועל סמך מה קבעו שהוא חלל, ולא רצו לתת לי. אחרי לחץ של הרמטכ"ל וראש אכ"א הם נתנו לי, אבל שלושת רבעי מהדפים שנתנו מושחרים. מבחינתם אני לא יכולה לראות כמעט כלום מהמסמכים".
עוד מוסיפה שאול כי על אף העובדה שלקחו מגשר בין המשפחה לבין הפרקליטות, המידע שביקשו לא הועבר וניסיונות התיווך עלו בתוהו: "הם מסתירים מידע, וככל שמסתירים אני חושבת שאורון עוד חי. שנתיים אחרי שהגשנו את הבג"צ קיבלנו את התשובה. סחבו אותנו לירושלים עשרות פעמים והכל בדלתיים סגורות, כך שאנחנו לא יכולים לפצות פה. לפני חצי שנה הם החזירו תשובה שהם לא מקבלים את העתירה. השופט כתב: "אכן עדיין אין ודאות מוחלטת בכל הנוגע לגורלו של אורון שאול", מה זה אומר? שיכול להיות שאורון חי".

ניגשת עם הודעת השופט לרה"מ?
"בוודאי. הוא השיב שאולי 99% שהוא לא היה בחיים. מה זה מוות ב-99%? לאחר מכן בעלי הרצל ז"ל נפטר מצער. הוא קיבל סרטן ותוך שלושה חודשים נפטר. שאלתי את ראש הממשלה: 'תגיד, אתה רוצה שגם אני אלך בעקבות הרצל ואז תגיד שזהו? אין את זהבה, אין את הרצל, אורון יכול להישאר שם?'. הגעתי למסקנה שכולם לא דוברים אמת. אני לא רוצה שאף אחד יבוא אליי ואני לא אלך לאף אחד. חוץ מראש הממשלה שאני כל הזמן אתן לו בראש. כולם באים וטופחים לי על השכם. 'אתם משפחה מיוחדת ואצילית' אומרים. מה זה עוזר לי?"
כמעט שלוש שנים חלפו מאז השיחה עם רה"מ ולכתו של בעלה ואביו של אורון, הרצל שאול ז"ל. במהלך הריאיון עימה, חשפה כי היא עצמה נאבקת במחלת הסרטן מזה שש שנים, דבר שמקשה באופן תהומי על תפקודה, בעיקר במאבק להחזרת הבן: "אני חולת סרטן. עברתי שישה ניתוחים והיום אני עדיין בטיפול, ועם כל זה אני נוסעת לירושלים ולת"א ועוד פעם ירושלים ועוד פעם ת"א. אין לי כבר אוויר, קשה לי לנשום, אני כואבת, כועסת ומדממת ולאף אחד לא אכפת", אמרה בקול נוגה.

תמונה מארכיון המשפחה

 

הוא חסר לי בנוכחותו, בימי שבת בקידוש, כשהכיסא שלו ריק

אנחנו טרום תקופת בחירות ולא מעט נפשות שהיו חלק מהצבא בימי "צוק איתן", מוצאים עצמם מתמודדים לראשות הממשלה ומתמודדים במפלגות. אני מדבר על אורנה ברביבאי, רפי פרץ (הרב הצבאי הראשי שהגיע לבשר למשפחה יחד עם ברביבאי), בני גנץ (רמטכ"ל) בוגי יעלון (שר הביטחון) וכמובן בנימין נתניהו. מה דעתך עליהם כיום?
"לא מגיע לאף אחד מהם. כולם היו כשאורון נחטף. אם הם לא היו מסוגלים בתקופה שלהם להחזיר את אורון אז עכשיו הם רוצים ללכת לראשות ממשלה? מה הם יעשו שם? עוד פעם ישגעו אותנו? הם פשוט לא מתאימים. זו ממש לא ההנהגה שהייתי רוצה. אם אראה את רפי פרץ אחנוק אותו וגם את ברביבאי".

ובכל זאת, גנץ היה הרמטכ"ל ויעלון שר הביטחון וכיום הם מתמודדים להיות מפלגת השלטון.
"לגנץ יש לב זהב, אני מאוד אוהבת אותו. מאוד. אבל כמה הוא יכול להיות ראש ממשלה זה אני לא יודעת. הוא עצמו היה בא אליי הביתה, כמעט פעם בחודש. גם לפני חודש הוא ביקר".

ומה את שומעת ממנו?
"מה אני אשמע ממנו? שאם הוא יהיה ראש ממשלה הוא יעשה ככה וככה… עזוב לא נדבר על זה", אמרה, וכאשר גרונה מתמלא דמעות, מבקשת להעביר מסר: "תבינו אימהות, היום זה אני מחר זו יכולה להיות כל אחת מכן. הייתן רוצות שאם חס וחלילה זה יקרה שראש הממשלה יתעלם מהבנים שלכם? אז תסתכלו עליי תבינו אותי. לכן אני חוזרת על זה עוד פעם – עוד מעט יש לנו בחירות, ולפני שאתן שמות את הדף תחשבו על מה שאני עוברת. תחשבו טוב טוב ורק אז תחליטו למי ואם בכלל".

לפני כשנה התגייס לצה"ל אחיו הצעיר של אורון, אופק, וכיום משרת כמדריך כושר קרבי בחיל הנח"ל. "כשידעתי שאופק הולך להתגייס אמרתי לו: 'אני לא יכולה להכריח אותך, אבל אני במקומך הייתי הולכת ללשכת גיוס ולא עולה לאוטובוס, ואומרת שכל זמן שאורון לא נמצא פה אני לא מתגייס', הוא השיב לי: 'אמא מה זה קשור? אני רוצה להיות כמו כולם. אני רוצה לשרת את המדינה ואוהב אותה כמו אורון', תיארה זהבה את השיחה בינה לבין בנה הקטן, טרם גיוסו לצה"ל. "אמרתי לו שלוחם הוא לא יהיה ואני לא נותנת אישור כזה, ושיכניס את זה טוב למוח. את המחיר שילמתי".

את מרגישה שהוא זוכה ליחס אחר בצה"ל?
"הוא יכול לקבל אבל הוא לא רוצה. זה החינוך שהוא קיבל בבית, גם אבירם וגם אורון. בגלל זה קיבל מצטיין נשיא. לא היה לי צ'אנס להתגאות בו, להיות איתו מספיק". מיררה בבכי.

נוכח המצב הביטחוני הרעוע מאז 'צוק איתן' בגבול הרצועה, אתם עדיין בעד הסדרה מול חמאס?
"כן. אנחנו רוצים שממשלת ישראל תחזיר את כל האסירים שנשארו ושיתחילו משא ומתן. שיגידו לא רק על מצבו של אורון, אלא גם מנגיסטו והישאם. אנחנו יודעים שהם חיים אבל אף אחד לא יודע מה קורה איתם", שיתפה, וגילתה כי קיימות חילוקי דעות בעניין זה מול משפחתו של הדר גולדין ז"ל: "לעומת זאת, משפחת גולדין לא חושבים כמונו ולכן אנחנו לא כל כך מסתדרים בדעות. הם אומרים לא לתת להם אוכל, גז, חשמל ומים. אל תבנו להם נמל ימי. אני חושבת בדיוק ההפך. הם אנשים בדיוק כמונו וגם להם מגיע לחיות. תנו להם. אותי מכעיס רק דבר אחד, הכסף הגדול שמעבירים להם. זה מוגזם! הממשלה יכולה לתת הכל, אבל כסף רק כשתחזירו את אורון, הדר והשבויים האחרים".

באיזה רגעים את מרגישה בחסרונו?
"הוא חסר לי בנוכחותו, בימי שבת, בקידוש כשהכיסא שלו ריק, ובנוסף גם הכיסא של הרצל בעלי ז"ל. אני עם הבנים אבירם ואופק, ויגאל אחי שגר קרוב בא כדי שלא נהיה לבד. שיראה מלא. בחגים ושבתות כולם חוגגים ורק אני יושבת בצד כאילו לא שייכת ומזילה דמעה. ב- 20 ליוני 2014 החיים שלי התהפכו ואלה לא חיים".

לסיום, יש משהו שהיית רוצה לומר?
"אני רוצה לפנות לרה"מ. אני מבקשת ממך, מספיק! חמש שנים זה יותר מדי. הגיע הזמן שתתעורר ולא תחשוב רק על הכיסא שלך. תחשוב עליי כאמא. תחשוב על הבן שלי אורון. כבר אין לי כוחות ואוויר. אני מצפה ורוצה ממך דבר אחד – כמי ששלח את אורון למבצע 'צוק איתן', חובתך ואחריותך להשיבו. אתה חייב לי את הבן שלי! צוק איתן עדיין לא הסתיים כל עוד אורון והדר נמצאים בעזה", היא מסכמת, כשהדמעות זולגות מעצמן.

אודות כתבת מערכת

אתר הנשים והאמהות הגדול בישראל עם 900,000 גולשות בכל חודש ומועדון חברות עם מעל ל 110,000 נשים. באתר ניתן למצוא לצד כתבות וראיונות גם קשת של כותבות כשלכל אחת הצבע, הייחוד, הכישרון והסגנון שלה. חלומות. הגשמה. פחדים. בישול. ילד ראשון שני או רביעי. זוגיות ושאר הנושאים שכל אישה אוהבת לקרוא

השאירי תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם.

4 תגובות

  1. מיכל
    זהבה יקרה, מאוד עצוב. מקווה שהנס יקרה משמיים, ויחזיר את אורון ואת כל הבנים הביתה. אי הוודאות שאיתה…

    זהבה יקרה,
    מאוד עצוב. מקווה שהנס יקרה משמיים, ויחזיר את אורון ואת כל הבנים הביתה.
    אי הוודאות שאיתה את חיה היא קשה מנשוא. שולחת אלייך חיבוק גדול והרבה אהבה.
    לצערי לא מאמינה שמישהו מהממשלה או הח"כים באמת עושה משהו. עסוקים רק בעצמם.
    כמו שהם מתנהלים לא יוכל להמשיך להיות לנו צבא. אי אפשר להפקיר ככה את הילדים שלנו ואת המשפחות.
    אמן ויקרה הנס.

  2. אסף
    מוות מיותר בשביל חבורת נשרים שמעסיקים אותנו במלחמות , כדי שיכינו לנו הפתעות ויאבקו במשחק על מי יקח נתח גדול…

    מוות מיותר בשביל חבורת נשרים שמעסיקים אותנו במלחמות , כדי שיכינו לנו הפתעות ויאבקו במשחק על מי יקח נתח גדול יותר ממה שנגנב מאיתנו…לתת תרופות וטיפולים , בקלאוות וסוהרות למחבלים , במקום לחסל את המשפחות שלהם זו לא יאמן , באף מדינה אחרת זה לא היה קורה…זו "הסכנת חיים שרוצים לחסל אותנו בכל מקום"… ככה מתייחסים לאייום קיומי? בכפפות משי ? שהם יושבים מאובטחים בארמונות שלהם , דלק חינם , חיי מותרות שכר שעולה ב5 כל שנה ?
    מגיע לעם הזה כל מה שהנבלות האלה עושים , או שתקומו תשרפו את כל המדינה ותשביתו את כל מה שזז, או שתשתקו.

  3. אפרת
    זהבה יקרה מפז, את אישה מיוחדת, כל כך כואב לי מכל הפרשה הזאת ולראות את אורון ילד יפה…

    זהבה יקרה מפז, את אישה מיוחדת, כל כך כואב לי מכל הפרשה הזאת
    ולראות את אורון ילד יפה תואר שרואים שקיבל ממך את היופי…
    שולחת לך חיבוק גדול וחזק חזק לך. מקוה שתדעי ימים יפים שמחים, ותשובי לחייך,
    לצערי בשביל שהמדינה ממש תעשה משהו צריך להקים אוהל מחאה כמו שעשו הורי גלעד שליט מול בית ראש הממשלה…

    מקוה לטוב אהובה
    ואיתך בכאבך.

  4. זהבה יקרה, כמה עצוב וכואב... זה נשמע כמו סבל ענקי שקשה בכלל לתפוס אותו. הלוואי ומשהו יקרה ותוכלי…

    זהבה יקרה, כמה עצוב וכואב…
    זה נשמע כמו סבל ענקי שקשה בכלל לתפוס אותו.
    הלוואי ומשהו יקרה ותוכלי לקבל תשובות ושקט
    בהערכה גדולה אלייך, מרב

אהבת? בואי לעשות לנו לייק גם בפייסבוק