ילד סנדוויץ': נולדתי אחריך אבל אני שווה כמוך

עד כמה המיקום של הילד במשפחה משפיע על תחושותיו והאם זה עניין סובייקטיבי או שגם אנו, ההורים, עושים השוואות באופן בלתי מודע?

ילד סנדוויץ' זכה לכינוי זה כתוצאה מההשלכות שנבעו ממיקומו בהיררכיית הילודה במשפחה ומכאן בעצם, מתחילה הסאגה.
כשהילד השני נולד למשפחה, הוא נכנס אל תוך מצב קיים, שבו יש אח או אחות גדולים ממנו. בתחילה הוא זה שתופס את רוב תשומת הלב של ההורים, ולאח הבכור יש תחושות של קנאה, אך עד מהרה זה משתנה. הילד השני מבין ורואה מהרגע הראשון שיש אח גדול בתמונה והוא מתייחס לכך בהתאם –האח הקטן חפץ מאוד בקרבתו של הבכור וזה מתבטא ברצון למשחק משותף, בחיקוי פעולותיו של האח הגדול ואף בהערצה, ולקרבה הראשונית הזו בין האחים יש חשיבות גבוהה מפני שזו תחילתה של מערכת היחסים ביניהם.
הורים – אל תעשו השוואות
השאלה היא עד כמה ההורים מודעים לתפקיד המרכזי שלהם – לאפשר את הקרבה הזו. חשוב לזכור שלהורים אמנם כבר יש ניסיון בגידול של ילד אחד, אך הם עדיין לא יודעים איך להתנהל עם שני ילדים, בגילאים שונים, עם אופי ורצונות שונים ולעתים קרובות, ההורים עלולים לחבל, מבלי לשים לב וללא כוונה תחילה, בקשר בין האחים. לדוגמא, הורים שמזיזים את האח הקטן בזמן שהגדול משחק, קורא או אוכל, עושים מעין הפרדה בלתי מכוונת וגורמים בכך לתחושה של מעמדות – הוא יכול ואתה לא, הוא גדול ואתה קטן, לו מותר ולך לא ועוד. פעולות כאלה מחדדות את פער הגילאים בין האחים, אך יוצרות גם עניין חדש – השוואה ביניהם, גם אם היא לא מכוונת, דבר שבאופן מיידי משפיע על הילד הצעיר יותר. בסופו של דבר, הדינמיקה המשפחתית היא זו שתקבע את התחושות המתעוררות בילד הצעיר ולכן חשוב להיות מודעים לדברים שנאמרים ולפעולות שאתם עושים כהורים, ולנסות ככל האפשר להימנע מהשוואות ותגיות בין הילדים.

ומה קורה כשמגיע אח נוסף למשפחה?
היוולדו של אח נוסף במשפחה הופכת את הילד שלפניו רשמית ל"ילד סנדוויץ'" – יש אח גדול ממנו ויש כעת אח/ות קטן/ה ממנו, כך שהמיקום והמעמד המשפחתי הופך למשמעותי במיוחד וגורם לילד האמצעי לסגל מאמצים רבים יותר על מנת לבלוט בקן המשפחתי. הסיבה לכך היא הצורך של הילד האמצעי שיראו אותו ויתייחסו אליו כשווה, אך מאמץ זה אינו בא לידי ביטוי תמיד באופן חיובי (חיקוי אחריות ובגרות של האח הבכור כלפי האח הקטן, עזרה להורים, יצירת קשר וכדומה) אלא לעתים זה מתבטא גם בהתנהגות שלילית. (מרדנות, סרבנות, עקשנות, שובבות יתר ועוד).
הסיבה לכך נובעת מעצם מיקומו במשפחה – ילד הסנדוויץ', מעתם היותו שני במשפחה, נמצא כל הזמם בתחושה שמישהי או מישהו היו שם קודם, לפניו, ותפסו המון מקום שאולי יכל להיות שלו. לכן, כדי "לכפר" על החוסר הזה, יתכן שהילד האמצעי יאמץ לעצמו תכונות שונות מאחיו או אחותו הבכור/ה, יתנהג אחרת, וינסה לייצר לעצמו זהות ייחודית, שתאפשר לו לקבל בולטות במשפחה.
מה לעשות כהורים?
– הימנעו ככל האפשר מתיוג או השוואה בין האחים – גם אם היא חיובית ובעיקר אם היא שלילית.
– תנו לכל אחד מהילדים מקום מיוחד משלהם – העצימו תכונות ייחודיות, התייחסו אליהם בכבוד, תנו להם להתבטא בדרכם ואפשרו להם להביע את האינדיבידואל שלהם.
– שימו לב כיצד אתם כהורים מתייחסים לילדים – גם במשפחות נורמטיביות, הורים מתנהלים אחרת מול כל אחד מהילדים – זה לגמרי טבעי ואין כל בעיה עם זה כל עוד אתם לא נוטים לתייג את הילדים (הוא כך ואחיו כך , היא רגישה והוא לא, הוא חרוץ ואחיו פחות אוהב להתאמץ, היא אוהבת אומנות והוא אוהב ספורט וכדומה…).

לסיכום, כמו שאתם ההורים הייתם רוצים שיראו אתכם כפי שאתם, יראו את הפוטנציאל הגלום בכם, את כל המכלול שבכם, את הקסם שלכם כמו גם את הדברים הפחות נעימים, מבלי להשוות לאחרים, כך תאפשרו זאת לילדים שלכם, זה הרבה מאוד כוח עבורם.

הכותבת היא רונית ורדי, מומחית לגיל הרך ומנחה פדגוגית ארצית בחברה למתנ"סים הארצית

אודות טוב שתדעי

טוב שתדעי הוא מדור הצרכנות והפנאי של מגזין אמא של. טיפים, עצות, המלצות, ידע ובעיקר "מה חדש בשוק". התכנים מופקים ע"י מערכת האתר ונכתבים ע"י צוותים מקצועיים מתוך החברות והגופים המובילים בישראל.

השאירי תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם.

אהבת? בואי לעשות לנו לייק גם בפייסבוק