בישול עם הילדים: כל הסיבות להיכנס יחד למטבח

מתי בפעם האחרונה בישלת עם הילדים? כן אני יודעת שזו מילה גדולה. לבשל עם הילדים. הרי זה בלגן לא נורמלי וכאב ראש לא קטן. אבל ידעת שזה משפר להם את היכולות הקוגניטיביות? אז במקום לקנות להם עוד משחק, קני להם אבקת אפייה, ויאללה לעבודה.

אני חייבת להודות שמאז היותי אמא אני כל הזמן מנסה להיזכר, איך הייתי כשהייתי קטנה.
אני זוכרת שבגיל 8 ומשהו כתבתי ספר עם תמונות שהכותרת שלו הייתה: "מה לא לעשות כשאהיה אמא". מאז הספר הזה אבד, אבל אני ממש זוכרת את הכריכה שלו. היא הייתה בצבע פנדה אדום, ואדום, כידוע, אומר אזהרה. אבל ממה להיזהר? את זה אני לא זוכרת. ובאמת שאני מנסה להיזכר. כי יש כל כך הרבה דברים שאני מעדיפה לעשות לבד. אני מעדיפה לראות וולט דיסני לבד, ולא את הגרסה המדובבת של "מואנה", אני מעדיפה לכתוב לבד, בלי צורך להסביר למה הכוונה בכל דבר, או מה זו מטאפורה, או אם זה באמת קרה במציאות או שזה רק בדמיון ומה ההבדל בעצם. וכן. אני מעדיפה לבשל לבד. כי כשזה נוגע לפעולות יום-יומיות אני מעדיפה להיות מאוד מגמתית. לחתוך את הסלט דק דק, בלי לחכות שעה, כי הוא רוצה לחתוך את העגבנייה בצורת לבבות, ולהכין את החביתה בלי לדאוג בגלל שיש לו משיכה עזה ללהבות. אבל אם אני חושבת על זה באמת לעומק, פייר? אני מתביישת. כי למה שלא נכין את הארוחה ביחד? הוא הרי מאוד מתעניין ורוצה (כבר הזכרתי שיש לו משיכה עזה לאש), ובכלל? איך אני יכולה לדרוש ממנו ללמוד לקפל את
הכביסה או לזרוק זבל אם אני מיד מסרבת כשהוא רוצה לעזור לי במטבח? אז נכון, יש לי תירוץ, הילד רק בן 8, אבל באמת שאני מנסה. הרי כל יום ב-19:00 הוא יודע שיש לנו ארוחה משפחתית בקבוע, אז למה שלא אנצל אותה ואלמד אותו עוד כמה מיומנויות שיעזרו לו (ולי) בחיים?
למשל, ידעת שבישול מפתח מיומנויות מוטוריות? באמת. איך לא חשבנו על זה קודם? במקום לקנות לו את כל המותגים לפיתוח מוטוריקה עדינה וקשר עין, עדיף פשוט לשלוח אותם ישר למטבח. דרך בישול ילדים מפתחים תפיסה מרחבית. כשהם חותכים משהו, זה משפר את מוטוריקה העדינה וכשהם מערבבים ומקציפים המוטוריקה הגסה שלהם בפעולה. זה גם עובד מצוין בללמד אותם על מרקמים וטעמים מיוחדים ובמיוחד על זה שבעולם יש דבר שנקרא לכלוך. וכן הם יכולים בהחלט יכולים להתמודד אתו. זה אפילו יכול להיות כיף לא נורמלי. להתלכלך. תוך כדי הם גם מתאמנים במתמטיקה (אני עד היום מתקשה להבין כמה מיליליטר יש בליטר, או כמה בדיוק זה ק"ג סוכר), כשהם קוראים מתכון הם מחזקים את יכולת הקריאה, ובמיוחד את יכולת הבנת הכתב של אמא שלהם (שזה פלוס לא קטן), ותאמיני או לא, אבל תוך כדי בישול הם נחשפים גם לתהליכים, סיבה ותוצאה, ומה בא אחרי מה, שזו דרך מצוינת לעשות ניסויים פחות הרסניים מלראות מה קורה כששמים פלסטלינה על המנורה (רמז: הולכת המנורה).

ואם כבר מדברים על זה- בישול גם מפתח את תחושת האחריות כי כשמבצעים משימה עד סופה ולא מוותרים, גם אם בסוף נכשלים, זה שיעור מעולה לחיים. הרי לילדים קשה עם כישלון, זה יוצר אצלהם תחושת תסכול ואצלי התפרצות עצבים, אז למה שלא ילמדו מגיל קטן שלא הכל מצליח בחיים?
וככל שמנסים הסיכויים להצליח גדלים? תודי שזה שעור טוב. זו גם אחלה דרך ללמד אותם שצריך לעבוד קשה למען מטרה משותפת (ושלפעמים זה אפילו מלכלך), וסבלנות. זה סופר חשוב כשהילד כל הזמן שואל: "נו, מתי זה יוצא מהתנור?!".


עכשיו, בואי ונדבר שנייה על הקטע של הזמן. כן. אין ספק שלבשל איתם מצריך זמן ותשומת לב. לכן, תהיי מוכנה לקחת ערב או אחה"צ פנוי, כי עדיף לבשל כשלא לחוצים, ובטח ובטח כשלא רעבים. אל תתחילי בדברים מסובכים, התאימי את המשימה לגיל של הילד ולמיומנויות שכבר יש לו. תדגישי בפניו שוב ושוב את החשיבות של בטיחות. כי במטבח, את האחראית על הילד שלך. והכי הכי חשוב- תכיני את עצמך לבלגן, לאבקת אפייה על הנעליים וחומץ בלסמי על החולצה. אבל באמת שזה כיף לא נורמלי, ומתי עשית שטויות לאחרונה? ועוד נקודה למחשבה: כשאת מבשלת איתו יש מצב שאת מגדלת את המאסטר שף הבא, ואנחנו הרי יודעות, זו קריירה לא רעה.

בשיתוף רשת סולתם, מותג כלי הבישול והסירים האיכותי והידוע בישראל למעלה מ-70 שנה, המוביל יצירתיות וחדשנות במטבח הישראלי

אודות מירב כרמל

קופירייטרית ואשת פרסום שמתמחה בניימינג למותגים וחברות. מהרגע שפותחת את העיניים יש לי איזה 1,000 רעיונות חדשים שמתרוצצים בראש. ירושלמית בעבר, תל אביבית בין לבין, ועכשיו בגבעתיים. בת הזוג של גלעד, והאומה (אמא שנייה) של עומר

השאירי תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם.

אהבת? בואי לעשות לנו לייק גם בפייסבוק