מהפכת השוויון בנטל: האם הנשים הפסידו במאבק?

מהפכת השוויון בנטל הובילה את בית המשפט לשנות גישה: הילדים יתחלקו חצי-חצי בין ההורים, ולא תמיד הגבר יצטרך לשלם לגרושתו מזונות. האם הנשים הפסידו במאבק? עו"ד איימי בכור בוני, מומחית לענייני משפחה, עם התשובות

עד לפני כארבע שנים, שאלת המשמורת המשותפת הייתה עולה על דר היום לעתים נדירות. הדברים היו ברורים: ילדים הולכים עם אמא, ואבא הוא זה שפוגש אותם בהסדרי ראיה פעמיים בשבוע וכל סופ"ש שני. כל כך הרבה מים זרמו בירקון, עד כי נדמה שאנחנו כבר בנהר חדש לגמרי שלא נשאר ממנו שריד מכל התקופה ההיא.
מהפכת השוויון הובילה לשוויון מלא גם בהורות. למעשה, ברירת המחדל היום היא משמורת משותפת. המונח "הסדרי ראייה" התחלף במונח "חלוקת זמני שהות" (הסדרי ראייה זה לבייביסיטר, לא לאבא), ומשמורת משותפת כוללת בחובה גם מצבים שבהם ההורים כלל לא מתחלקים חצי-חצי בזמנים. גם פעמיים בשבוע וכל סופ"ש שני, כולל לינה, נחשבים היום בבתי המשפט משמורת משותפת.
בתי המשפט הרחיקו לכת, והרבה פעמים המונח "משמורת" פשוט לא קיים יותר. "חלוקת זמני השהות" מבחינת בית המשפט מספקת לאור העובדה שממילא כל הורים הם אפוטרופסיים במשותף על ילדיהם, מה שאומר שההחלטות ממילא מתקבלות בהסכמה. לדוגמה, הוצאת דרכון, הוצאת ילד מהארץ, הרשמה למסגרת חינוכית ועוד. ללא קשר להגדרת המשמורת, החוק קובע שעל שני בני הזוג לפעול במשותף ולהסכים.
אז על מה בעצם הוויכוח הגדול, משמורת משותפת או לא? למעשה, העניין כולו הוא החיבור של סוגיית מזונות הילדים. הורים שחולקים את זמני השהות עם הילדים חצי-חצי ומרוויחים משכורת דומה למעשה לא ישלמו מזונות זה לזה – בעוד שבעבר, לא חשוב בכלל מה הייתה משכורתו של הגבר, פשוט הייתה לו חובה לשלם מזונות. היום, מזונות יתקבלו אצל האם אך ורק אם האב מרוויח יותר מהאם, ואם האם נושאת יותר זמן בנטל הילדים. ואם האב מרוויח יותר מהאם והם חולקים את הזמנים חצי-חצי, יעבור סכום מינימלי בגין מזונות, וייתכן והשינוי העיקרי יהיה דווקא בחלוקה השוטפת של הוצאות משותפות. כך שבמקום שישלמו חצי-חצי על חוגים, קייטנות, ספרי לימוד וכו', הצד שמשתכר יותר ישלם אחוזים גבוהים יותר, לדוגמה 70 אחוזים מצרכי הילדים ולא חצי.

למרות שעל פניו זה נראה כאילו הוויכוח סביב משמורת משותפת הוא רק סביב כסף, זה לא לגמרי נכון. עדיין, אימהות רבות מתקשות מאוד למסור את ילדיהן לחצי מהזמן, ואפילו מוכנות לוותר על סכומים שמגיעים להם כדין ולו רק כדי שהאב יוותר על זכותו להיות חצי מהזמן עם הילדים – דבר שהפך את המשמורת המשותפת לעתים למקור לסחיטה מצד האימהות.
לסיכום: ככל והאב נורמטיבי, מעורב ומעוניין, אין סיבה שלא לאפשר חלוקת זמנים שוויונית, הלוא היא משמורת משותפת. ואני מזמינה את האימהות לראות בכך הזדמנות. בזמן הפנוי שלהן יוכלו להגדיל הכנסות, לפתח תחביבים, לתעדף את עצמן. ממילא הוויכוח עקר. וגם אם "ינצחו" והילדים יהיו פחות יום אצל אביהם, עדיין מדובר בסכומי מזונות זניחים ביותר. והכי חשוב: נבחן מחקרית שמשמורת משותפת היא הדבר הנכון ביותר עבור הילדים שזקוקים גם לאמא וגם לאבא, באותה מידה. תנו לגיטימציה זה לזה, והראו איך ילדיכם צולחים בלי בעיה את משבר הגירושין.

הכותבת היא עו"ד איימי בכור-בוני, מומחית לענייני משפחה, בעלת משרד ברמת גן

אודות טוב שתדעי

טוב שתדעי הוא מדור הצרכנות והפנאי של מגזין אמא של. טיפים, עצות, המלצות, ידע ובעיקר "מה חדש בשוק". התכנים מופקים ע"י מערכת האתר ונכתבים ע"י צוותים מקצועיים מתוך החברות והגופים המובילים בישראל.

השאירי תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם.

אהבת? בואי לעשות לנו לייק גם בפייסבוק