אל תכעסו: טיפים להתמודדות עם התקפי זעם וכעסים אצל ילדים

מי מאיתנו האימהות לא צפתה בעברה כרווקה בסרט וגלגלה עיניים בסצינה הקלישאתית בסופר, בה אמא עומדת נבוכה עומדת מול בנה בן השנתיים השכוב על הרצפה, רוקע ברגליו, בוכה ומשתולל מפני שלא קיבל את מבוקשו?
קאט! כמה שנים קדימה והנה את, אמא למופת, הסצינה הזו מתרחשת במציאות מול עיניך
, עם הילד שלך, ואת מנסה להתמודד עם מבטי התוכחה של העוברים והשבים בסופר. אמא'לה! לכבוד 'יום הרגזנים' שחל היום, אספנו כמה עצות לאימהות (ולאבות) שכנראה היום אחה"צ יהיו בדיוק באותו מצב בסופר השכונתי.
את מתכננת אחה"צ סטנדרטי, כולל ביקור בסופר להשלמה של מצרכים, והילד שלך, הכי מתוק בעולם (בדרך כלל) מחליט לאבד את זה לגמרי והופך לכדור מתגלגל ומתרפק על רצפת הסופר, רק בגלל שסירבת לרכוש לו חטיף מסוים או שאמרת לו "לא" כשניסה להכניס מוצר לא רצוי לעגלה. מה עושים?

מה שרובנו עושים בפועל
גם אנחנו, כהורים, שלא ערוכים למצב המביך, נוטים לאבד את הסבלנות. אנו מביטים לצדדים כדי לבחון את התנועה והתגובות, מבקשים יפה מהילד להתנהג בהתאם, מנופפים "נו נו נו" עם האצבע, מציבים תנאים ועונשים ולבסוף מתרצים – קונים את הממתק, מייחלים לשקט וחזל"ש, ומבטיחים לעצמנו שבפעם הבאה נהיה הרבה יותר אסרטיביים.

מה אנחנו אמורים לעשות?
הדבר הכי חשוב זה קודם כל להתעלם ממבטי התוכחה של הסביבה ולהתמקד אך ורק בילד. בסופו של דבר, כל הסצינה הזו, בניהול נכון, תחלוף תוך מספר דקות. לכן, מומלץ לקחת נשימה עמוקה וארוכה, להתכופף אל הילד הכועס, להיישיר אליו מבט ולוודא שגם הוא עושה זאת, ולשדר לו שאתם שם, איתו, רואים אותו ומבינים אותו. לאחר מכן, חשוב להוסיף מגע מרגיע – ליטוף השיער או הכתף, כי בסופו של דבר זה הילד שלכם, גם אם הוא עושה עכשיו פאדיחות, והוא עצוב ומתוסכל והוא צריך את תשומת הלב המיוחדת הזו שלכם. גם אם הילד בן שנתיים או פחות, הוא מבין הכל, לכן אל תסתפקו ב"לא" והסבירו בצורה ברורה וקצרה מדוע החלטתם כך. אפשר לומר שהממתק מיותר כי כבר קיבל או אכל כזה באותו יום, אפשר להסביר שכרגע קונים אך ורק מצרכים לארוחת ערב וכדומה, אבל, כדי לאפשר לו לסיים את הסצינה ולצאת מהמצב אליו נקלע (סוג של "אור בקצה המנהרה"), כדאי להעניק לו תוצאה ראויה לנכונות שלו להסכים. לדוגמא: אפשר לומר לו שאם תסיימו מהר את הקניות הוא יוכל לעזור בהכנת קינוח לארוחת ערב או לבחור משחק שתוכלו לשחק בו יחד, ללכת יחד אל הגינה הקרובה, או להבטיח שבפעם הבאה כשתצאו לקניות, הוא יוכל לבחור לעצמו אחד מהמוצרים.

ברוב המקרים זה אכן עובד ועובד מצוין אבל, בכל זאת לאחר ההסבר והענקת האלטרנטיבה זה עדיין לא עובד, יש שתי אפשרויות: להתעלם (כן, פשוט ככה, כמה דקות לאחר ההתעלמות זה חולף), לפעול – להרים את הילד בנחישות, לשאת אותו אל עבר הקופה, לשלם ולצאת (הוא כבר יבין שהעובדה שבכה והשתולל לא עזרה לו להשיג את מבוקשו). מה שבטוח – העברתם לו מסר ברור, פעלתם בהתאם למסר ולא נשברתם וזה הדבר החשוב ביותר, מפני שכל שבירה והתרפסות בפני הילד הבוכה, תביא לרגעים דומים רבים בהמשך.

הילד הרגזן הוא בסך הכל הילד החמוד והמקסים שלכם, וכשהוא עצוב, מתוסכל או וכועס כאשר הדברים לא עובדים בדיוק כמו שהוא רוצה, אתם צריכים לזכור שהוא בעצם מפתח אישיות וחשוב שתעזרו לו ללמוד רצון וצורך לצד גבולות ומציאות.

הנה כמה טיפים חשובים להתמודדות בזמן כעסים מצד הילדים:

1. סבלנות ונשימות עמוקות – תוך הבנה שהוא עדיין קטן וכרגע מתוסכל ואילו אתם ההורים, חזקים ובעלי ניסיון.
2. שיח בגובה העיניים, פיזית וקוגניטיבית – הילדים מבינים הכל מגיל צעיר מאוד וצריך לכבד אותם כי שאתם רוצים שיכבדו אתכם. אם תשמשו בשפה והסברים מותאמי גיל, תוכלו להגיע רחוק ולהצליח באתגרים הבאים.
3. חיבוק גדול – לפעמים זה פותר הכל. הביטו בעיניו של הילד, שדרו לו שאתם רואים אותו ואת כאבו, תנו לו לחוש את האמפתיה שלכם וחבקו אותו באהבה. בזמן כעס הוא חווה רגע קשה וצריך לעזור לו לעבור את זה.
4. גבולות – שרטטו והגדירו קודם את הגבולות שלכם כהורים, רק אז תוכלו להתמודד נכונה ולהציב גבולות בנחישות לילד הרגזן מבלי להתבלבל.
5. עקביות, עקביות, עקביות – שוקו אחד ולא יותר, חטיף אחד ולא יותר, לא בוכים בסופר, מצחצחים שיניים כל בוקר – תעמדו על הגבולות שלכם בכל יום מחדש ואל תערערו אותם. הילד יבין מהר מאוד את הכללים.
6. גמישות – נחישות וגבולות זה חשוב מאוד אבל פעם ב- תגלו קצת גמישות. לשלוח את הילד לגן עם פיג'מה אם הוא לא הסכים ללבוש את כל מה שהצעתם לו מהארון, מקנה לכם בוקר רגוע ואפילו תמונה אדירה לסטורי. (בתנאי שלמחרת תחזרו לסדר הקבוע מראש והכנת הבגדים לילה קודם)
7. עקביות וגמישות מתנגשים לפעמים אבל זה היופי בחיים. אם תהיו עקביים תשעים אחוז מהזמן וגמישים בזמן שנותר, גם הילדים יבינו את היחס הזה נהדר ויעריכו אותו. (לדוגמא: תמיד קודם מתקלחים ואחר כך אוכלים ארוחת ערב? ומה יקרה אם פעם אחת תעשו הכל הפוך ותגדירו מראש שזה 'ערב הפוך' שיכניס המון צחוק הביתה?)
8. רגזני נרגע? – זה הזמן ל'שיחה שאחרי', כולם רגועים, שקטים, רגע לפני השינה או בזמן האבמטיה, הקדישו כמה דקות לדבר על המקרה ולסכם אותו. תנו לידל לומר את מה שחשוב לו, אמרו את מה שחשוב לכם והגיעו יחד להבנה והסכם.
9. תנו לעצמכם טפיחה על השכם – אתם עושים עבודה נהדרת ולפעמים יש אתגרים קשים יותר, וגם אם לא הצלחתם הפעם, בוודאי בפעם הבאה תדעו לעשות זאת טוב יותר.

הכותבת היא איה אנגל, נשואה לתומר ואמא של עלמה (11), נגה (7) ועומרי (5). מסיימת בימים אלה את התואר השני בחינוך, מנהלת מתנ"ס בחברה למתנ"סים, מאמנת אישית וניהולית

קראת? ספרי לנו מה את חושבת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

כתבות דומות