רילוקיישן, אינסטגרם, יהדות וגעגועים: עדי שילון בראיון מיוחד

בין הנוחות של ברלין לטירוף של תל אביב, עדי שילון (32), כבר מזמן לא "הבת של" ולא הדוגמנית מקמפיין "עונות", נמצאת בתקופה מאושרת בחייה ומתרגלת לחיים במשרת אם מלאה פלוס קמפיין חדש שמאיר את ימיה. כעת, זמן קצרצר לאחר לידת מישל הקטנה, היא מספרת לאלעד חמני בראיון גלוי לב על הקריירה החדשה, החיים בגרמניה, ההחלמה מהלידה, הזוגיות, הגעגוע לישראל, למה היא לא ממהרת לחזור לגזרה, ומה גרם לה לחסום טוקבקיסטים באינסטגרם. ראיון עם טעם של פעם.

קצת יותר מארבעה חודשים מהרגע שקיבלה את התואר הנחשק "אמא" למישל בתה הבכורה, והרחיבה את משפחתה יחד עם השחקן יוסף סוויד (41), עדי שילון מתרגלת לקריירה נוספת, עמוסה ומגוונת לא פחות מהקריירה כשחקנית ודוגמנית, כשבתווך נכנסת לעשייה חדשה. בניגוד להצהרות של אושיות אחרות המתארות התאוששות מהירה וחזרה לגזרה הקודמת מספר שבועות אחר לידה, שילון לוקחת את הזמן, לומדת ומתרגלת לסיטואציה החדשה: "אפשר להגדיר את התקופה שבה אני נמצאת כהתאוששות איטית ולמידה מהירה", מספרת שילון. "אמנם חזרתי לעבוד, כמאמנת אישית ויועצת לעסקים קולינריים בברלין לצד הקמפיין החדש שאני מובילה, אבל עדיין 90 אחוזים ממני מוקדשים להסתגלות לרכבת ההרים הרגשית הזאת שנקראת 'החיים אחרי לידה ראשונה' בגדול". בהתבוננות פנימית לחייה האישיים, עולם האמהות לא זר לשילון. לבעלה יוסף ילד מנישואיו הקודמים, אלכסנדר, ויחד הם מבלים לעיתים קרובות מאוד. מבחינתה של השחקנית דוגמנית זה בהחלט גרם לנחיתה רכה יותר על כוכב ההורות: "אני מרגישה שנכנסתי למעגל הזה כשהתאהבתי ביוסף ואיתו פרץ לחיי אלכסנדר, כך שהייתה לי סוג של הכנה לחיים כאמא, ובכל זאת, לא מעט השתנה בדרך שבה אני רואה את הדברים ובעיקר בדברים שבהם אני משקיעה אנרגיה", מתארת שילון, אבל מגלה כי מבחינתה הכל התחיל מחדש, ובוחרת לתאר זאת באנלוגיה: "אם פעם הרגשתי כמו דלי אנרגיה שמשפריץ לכל עבר, היום אני מרגישה שיש כמות מסוימת שממלאת את הדלי עד סוף אבל אין 'אקסטרות'. מה שאומר, שאני מנתבת את מה שיש למקומות החשובים באמת ודברים שבעבר יכלו לתפוס מקום רציני ומשאבת כוחות כמו ויכוח בכביש או עבודה שלא קיבלתי, מדופדפים היום במהרה. מדופדפים זאת מילה? הנה עוד דבר שהשתנה – הטפשת (שילון צוחקת). מתי זה עובר?!"

באדיבות האינסטגרם הפרטי

שחרור מהמשקל, הנאה מטיפוח

אין ספק שלידה גורמת לשינויים פיזיולוגיים והורמונליים. יש כאלה שמודות בהם ומתמודדות עם המציאות החדשה, ויש כאלה המתכחשות, או במילים אחרות ממהרות לוותר על תענוגות המנוחה וחופשת הלידה, ורצות לחדר הכושר בשביל לחזור לשגרה. סליחה, לגזרה. אצל שילון זה ממש לא הסיפור, ונראה כי אפילו תוך כדי ההיריון, טוותה לעצמה דרך ברורה ודעה חזקה ומוצקה בנושא, ומשלימה עם הפרק החדש בחייה: "לא רק שאני לא מרגישה שחזרתי לעצמי, אני גם יודעת שלא אחזור. יודע מה? אין לי גם שאיפה כזאת. אני לא חושבת שאוכל לחזור להיות מישהי שלא ילדה מעולם וכנראה שגם לא אשוב להראות כמוה. הגוף והנפש שלי עשו את הבלתי יאמן ויצרו חיים. אין שום סיבה לדחוק בהם לחזור למה שהם היו לפני", אמרה בהתייחסותה לתקופת ההחלמה, ובפנייה לעתיד בצורה מטאפורית מעט: "עכשיו אני משתדלת בעיקר למחוא להם כפיים וממש לא להלחיץ אותם בשום צורה ואופן". על אף העובדה שבתקופה האחרונה ממעטת שילון להפגין כישוריה כשחקנית ודוגמנית, עד היום שגרת הטיפוח והיופי לא עזבה אותה ולו לרגע דל, גם בשלבי ההיריון המתקדמים. לעומת זאת, על אף שבעבר לא פעם התעסקה (או התעסקו) בגזרתה ומשקלה, נראה כי הנושא שהיה רגיש צנח מצמרת סדר העדיפויות: "בוא נעשה הפרדה בין יופי וטיפוח לעליה במשקל. הטיפוח היה חשוב לי בכל שלב בהריון, בלידה ובהחלמה. ברמה שכשקמתי לראשונה שלושה ימים אחרי הקיסרי, היה לי ממש דחוף לעשות מסיכה לשיער, שאמא שלי תעשה לי צמה יפה ולשים קונסילר וצבע בשפתיים, כדי להרגיש נעים בתוך הגוף שלי שעבר חוויה די קשוחה", שיתפה, והוסיפה על עניין המשקל ואורח החיים שסיגלה: "לעומת זאת, המשקל הוא דבר ששחררתי לגמרי. היה לי סופר חשוב לשמור על תזונה בריאה לאורך כל ההיריון ויחד עם רופא הנשים עקבנו לראות שהמשקל שלי תקין, אבל נשבעתי לעצמי שאני לא מטרידה את עצמי בעניין ההשמנה וכך היה. גם עכשיו אני שומרת על שגרת חיים בריאה שכוללת פילאטיס ואוכל שעושה לגוף שלי טוב וגם שמח אבל, משקל אין לנו בבית".

באדיבות האינסטגרם הפרטי

למרות ההסבה המקצועית שעברה שילון, שורשיה המקצועיים לא עוזבים בקלות. לאחרונה, ביקרה בישראל בפעם הראשונה מאז הלידה בכדי להצטלם כפרזנטורית של חברת מוצרי הטיפוח מורז, שבמוצרים שלהם היא משתמשת כבר שנים. אם שואלים אותה, מבחינתה זה השילוב הטבעי ביותר, וכעת הקשר הפך לפורמלי-עסקי: "לפני שנים אמא שלי הכירה לי את סדרת מוצרי השיער הגאונית שלהם והתמכרתי ברמה, וכששואלים אותי מה להביא לי מהארץ, התשובה תמיד הייתה שמפו. מאז שהגיעה מישמיש (מישל הקטנה), התשובה נהייתה מורכבת יותר כי נחשפתי לקרם פנים לתינוקות שלהם, שמוכיח שיש קסמים בעולם, ולצידו השמפו, סבון לתינוקות וקרם ההחתלה", והיא ממשיכה לתאר כיצד נוצר הקשר שהביא אותה לקמפיין הטריוויאלי ביותר מבחינתה: "ישבתי יום אחד וחפרתי על מורז כהרגלי בארוחה אצל חברים, וחברה אמרה שהיא מכירה מישהי בחברה. מפה לשם, המישהי הזאת במורז הפכה להיות מלאך משמעותי בחיי. בחלומות הכי פרועים שלי לא האמנתי שאחזיק בקמפיין כל כך קרוב ללידה, ועוד כזה של החברה האהובה עליי".

סוויד על הסוס הלבן

אוטוטו יחגגו שילון וסוויד יום נישואים שני. שנתיים מהחתונה המושלגת, המצומצמת ועטורת הריקושטים שנערכה בפראג, ונראה שהזוג המאושר נמצא בתקופה הטובה בחייו. האהבה פורחת בנחת, שלווה ובאין מפריע, ושום דבר לא יעצור בעדם. גם לא המבקרים הקשוחים ביותר של הזוגיות הפוריה, וכעת גם מנביטה. סוויד, שנחשב לשחקן תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה מצליח בארץ ובאירופה, ואף הופיע בסדרה עטורת הפרסים "משחקי הכס", משחק כיום בתיאטראות בברלין ובוינה, ולאחרונה סיים לצלם סדרה חדשה שתעלה בקרוב בנטפליקס. בין עשייה אחת לשנייה, מנצל סוויד את הזמן לטיפוח הצד האבהי והקשר עם בתם הטרייה של בני הזוג. מבחינת שילון, הוא "יוסף על הסוס הלבן": "יוסף הוא אב החלומות של כל ילדה ובעל החלומות של כל אישה. הוא קם בלילה, מאכיל, מחתל ורב איתי כי הוא רצה לעשות לה מקלחת היום", מפרגנת שילון, ומוסיפה כי ההשקעה המשותפת בצוותא בהליך ההורות הופך אותם למאושרים יותר: "יחד אנחנו לומדים שיעור חשוב בסבלנות ואורך רוח גם אחרי שבועות ללא שינה ומצליחים אפילו ליהנות מזה ולצחוק בדרך".

באדיבות האינסטגרם הפרטי

רילוקיישן, געגוע וזהות – קווים לדמותם

ברור לכל שיש משהו מרענן בכל עניין הרילוקיישן. מבחינת שילון וסוויד המעבר לברלין היה הדבר הנכון ביותר לעשות, בעיקר בשביל חייהם הזוגיים והמקצועיים. לא פעם נשמעו ביקורת נוקבת כנגד שילון, שהתחתנה עם בן זוגה הערבי-נוצרי, ונראה כי השקט שסובב ברחבי העיר האירופית הוא כמו אויר לנשימה עבורם. עם כל הטוב שבדבר המעבר, החוויות ואף ההתרחקות מהביקורת הארסית מבית, נראה כי הבית היה ונשאר כאן, בישראל, והרצון לחזור בוער בה: "אני הכי מתגעגעת. כל הזמן ובעיקר מאז הלידה. יש משהו בלגור קצת בחוץ שמאוד קוסם לי מתוך המקום לחוות ולהכיר תרבויות חדשות ומסקרנות, אבל הבית שלי לנצח יהיה בארץ. המשפחה שלי, החברים, השפה שאני כל כך אוהבת, הם דברים שאין להם תחליף", סיפרה שילון על געגועיה, ופירטה לדקויות את שחסר לה: "כמו הים, כמו יום שישי בחמש כשהרחובות מתרוקנים, כמו אוכל טעים שעושה לרקוד בכיסא. אלה דברים שאין כאן וגם בעוד מאה שנה לא אוכל לחוות אותם בשום מקום שהוא לא הארץ שלי". וכמו שלכל דבר יתרונות וחסרונות, כך גם כאן. לעיתים נדמה כי מבחוץ הכל זוהר ונוצץ, אך לא תמיד כך הם פני הדברים. על אף ההצלחות ברבדים השונים, של עדי ויוסף ביחד ולחוד, 'קל יותר לחיות' זו לא הגדרה נכונה, על אף שזו המחשבה, לפחות מבחינת שילון: "לא הייתי משתמשת במילה קל בהקשר של מגורים במדינה אחרת. יש קושי עצום להתחיל מאפס, בלי שפה, בלי להכיר אף אחד ובלי להבין איך הדברים מתנהלים. מה שכן, יש סיפוק עצום מדברים מאוד פשוטים כמו להצליח לקבוע תור לרופא בפעם הראשונה או להתקבל לעבודה חדשה אחרי שהוכחת את עצמך מול אנשים שלא הגיעו עם איזשהו ידע מוקדם עליך. אני מרגישה שנפלה בחלקי הזדמנות מדהימה לחוות חיים במקום אחר ושזה לגמרי פרק בחיים שמעצב אותי ומשפיע על מי שאהיה בעתיד", משתפת שילון. אז כיצד שומרים על הקרבה, השפה, הזהות והתרבות הישראלית במקום אירופי מובהק עם מנטליות כה רחוקה מזו הקיימת בארץ? "בבית אנחנו מדברים עברית וגם רוב החברים שלנו ישראלים ככה שזאת השפה השולטת בחיינו. אני תמיד קוראת שני ספרים במקביל, אחד באנגלית ואחד בעברית כדי ליהנות משתי השפות", אמרה, ואפיינה את סופי השבוע כמקרבים ביותר לתחושת השבת שבארץ: "בשישי אנחנו תמיד מדליקים נרות ואוכלים כל המשפחה יחד ואם אפשר עם חברים, מה טוב. בשבת אני תמיד שומעת 'שבת עברית' ב-103, לפחות עד שמישהו מכבה לי כי אני מזייפת בקולי קולות שירים מקום המדינה. מישמיש חושבת ש'אצלנו בפסנתר' של נעמי שמר זה הפסקול שמתנגן בכל רחבי העולם, ושמיקי קם היא מינימום אלוהים. אני נאלצת להסכים איתה".

באדיבות האינסטגרם הפרטי

מי שמתעסק, ימחק, ותודה על הפרגון

למרות החיצים הרעילים שספגה לא פעם בתגובות ומטוקבקיסטים, שחלקם הגדול אף נכתב בדפיה האישיים ברשתות חברתיות, נראה כי על פניו התקשורת בישראל מפרגנת לשילון ולא שוכחת לציין ולסקר בדרך חיובית את המתרחש בחייה, גם כשהם מחוץ לגבולות המדינה: "אני מרגישה שבכל הזדמנות שיש אני זוכה להמון פרגון וזה בהחלט מחמם את הלב. אני לא מאמינה באור זרקורים בלי עבודה מספקת ומאתגרת ואני בהחלט דואגת להיות בעשיה גם מכאן, ככה שאני לא מרגישה שמשהו חסר". כוכבי רשת וסלבריטאים נתקלים לעיתים, או לעיתים קרובות, במשפטי שטנה וביקורת חריפה, שלא פחות ולא יותר נכתבים ומודבקים בדפים האישיים שלהם, בתמונות או הסטטוסים אותם בחרו לפרסם. רובם המוחלט ממשיך בחייו ומתעלם, אך אצל שילון, המתפעלת דף אינסטגרם מרשים עם 55 אלף עוקבים לא כולל אלפים נוספים בפייסבוק, לא כך הדבר. מבחינתה, ישנו קו אדום בוהק, אותו מי שעובר, יחסם: "אני שמחה להודות שהצלחתי לנקות את האינסטגרם שלי מרוב הטוקבקיסטים המרושעים", חשפה, וסיפרה על 'השיטה' שגרמה לה ולחבריה הרבים להרגיש יותר נעימים ופחות מאויימים במרחב הוירטואלי: "כל מי שכותב משהו רע נחסם מיד, ומרגיש כאילו האינסטגרם שלי הוא מרחב נעים ובטוח לחגוג את הדברים שעושים לי נעים בלב". רובן המוחלט של הביקורות הגיעו מגורמים שניסו להטיף מוסר ולכפות דרך חיים על שילון, כשרוב החיצים הופנו בביקורת קשה על הזוגיות שטיפחה עם השנים עם בעלה, השחקן יוסף סוויד, ולמי שצריך היא לא שוכחת ואפילו מבקשת לפרגן ולומר מילת תודה: "מאז הלידה נשמעות פחות ופחות ביקורות. דיברתי בתחילת הראיון על חלוקת האנרגיה? אז אין לי אנרגיה מיותרת להשקיע בביקורת. לעומת זאת, בחיזוקים אני משקיעה כמה שיותר ועוצרת כל יום כדי להודות לכל מי שמחבק אותי ברחבי הרשת".

באדיבות האינסטגרם הפרטי

פוליטיקה ומאות ילדים – שילון 2030

על אף הריחוק הפיזי מישראל, שילון עוקבת אחר הנעשה בארץ, גם בתחום הפוליטי. בעוד פחות משבועיים יערך בישראל סבב בחירות שלישי תוך שנה, ונראה כי מצב הפוליטיקה משפיע באופן ישיר על נושאים שונים באוכלוסייה, ובעיקר המצב החברתי הרעוע. למרות שטרם יודעת אם ולמי תצביע, לשילון יש מסר חיובי וברור בעניין: "הפוליטיקה לא מעורבת בחיי היום יום שלנו, בטח שלא בזוגיות. אני אדם אופטימי מטבעי ורוצה להאמין שאפשר לגשר בין פערי החברה. אם לא נאמין ככה, אז מה אנחנו עושים בעולם הזה בעצם?" ומה באשר חזרה לארץ? למרות ההצלחה, השקט וניצני החיים החדשים שמתחוללים אי שם בברלין הרחוקה, שילון מקווה ומאמינה כי חזרה לארץ היא עניין של זמן: "אני בהחלט מאמינה שכשנמצה את החוויה שלנו בחוץ, נחזור בדילוגים לארץ. זה יכול לקרות בעוד שנה ואולי בעוד עשור, אבל זה יקרה". "כששאלו בעבר כמה ילדים ארצה, תמיד עניתי שניים. אבל עכשיו, עם האחת המופלאה הזאת, אני מצד אחד רוצה להשקיע רק בה לנצח נצחים ומצד שני, למלא את חיי במאות כמוה. בקיצור, אין לי תשובה חד משמעית". ומה בנוגע ל-2030? "ארצה להיות בריאה, אוהבת וביצירה מתמדת. אלה הדברים שאני מאחלת לעצמי גם עכשיו וגם בעוד יובל. חוץ מזה, אם יש משהו שהלידה לימדה אותי, זה לא לתכנן תכניות. ממילא ליקום יש תכניות משלו".

קראת? ספרי לנו מה את חושבת

2 תגובות

להגיב על מיכל לבטל

האימייל לא יוצג באתר.

כתבות דומות