"מרגישה שהעולם נשמט לי": אני ספיר ואני מתמודדת עם התקפי חרדה

מה זה התקף חרדה? כאשר אתה מרגיש שהעולם נשמט מתחת לרגליים שלך- אבל לא באמת. זה רק אצלך בראש.
הרגשה בבטן שמשהו לא טוב עומד לקרות, ואתה לא יודע איך לאכול את זה.
כל דלתות החירום נסגרות עליך ואתה לבד גם אם אתה מוקף במיליון אנשים תומכים מסביבך.
הלב על 500, אתה מנסה להכניס אוויר ולהוציא, אבל שום דבר לא באמת עובר. סוף העולם.
זה התחיל בצבא. כשנלחמתי במערכת ואני יודעת, כולם חשבו שאולי אני עדיין טינייג'רית בראש.
העקשנות לעמוד על שלי ולא להיכנע לכמה "גנרלים" שהדרגות עלו להם לראש ואיבדו כל צלם אנוש.
להילחם על שלי, כי זו אני. ושום דבר ואף אחד, לא משנה כמה גדול יהיה, לא יעמוד מולי בלי שאדע להתמודד איתו.
ואז המערכת מוצאת בך חריץ של חולשה ומתפרצת פנימה. דורכת, מרסקת אותך, כדי שתהיה שלה. תשב בשקט ותיתן את מה שדרוש ממך.
ואני הייתי שם כדי לא להיכנע, או לפחות להראות ככה. עד שאתה עומד עם הגב לקיר, ומרגיש שהעולם מתמוטט.
התקפי חרדה, לילות בלי שינה, הרגשה של על סף שיגעון בזמן שעל הפנים מרוח חיוך ענק שמסתיר.
אחרי הכל, לא נכנעתי. סיימתי שירות מלא.
שנתיים וארבע של גיהנום יום-יומי. סיימתי בגלל ספק גאווה ספק עיקרון לכל אותם אנשים שרק חיכו לראות אותי נופלת.
כי איך המפקדת שלי אמרה לאמא שלי- "מה כבר יצא ממנה? עובדת במעדניה?"
.
ואז את משתחררת, אבל על החרדה את לא מזדכה בבקו"ם.
החיים מתחילים, ואיתם מגיעות התמודדויות בהרבה יותר גדולות.

החלום תמיד היה שם. מגיל 0. רק חיכיתי שיגיע הרגע ללמוד, כי איכשהו תמיד מצאתי את עצמי במסגרות שהכריחו אותי להיות שם.
סיימתי וקפצתי למים. הקמתי עסק שאני יודעת שימות העולם- הוא הולך להיות מפעל חיי. כי חיכיתי לו יותר מדי שנים.
הרבה טעויות בדרך שאני שמחה עליהן, כי זו הדרך הכי טובה ללמוד.
אבל אף אחד בשום שלב בחיים לא מלמד אותך להיות בעל עסק.

צילום פרטי ספיר לירון ביצר


להתמודד עם בירוקרטיות, להתמודד עם טכניקות ולפני הכל להתמודד עם עצמך. כי אם לא תקום ליום חדש- אף בוס לא יגער בך.
ואז מתחילות להגיע הזמנות. ובלי שום הכנה מוקדמת את מגלה בזמן אמת שאולי לימדו אותך לתפור, לגזור, לשרטט.
אבל אף אחד לא מלמד אותך לעמוד מלאת ביטחון מול לקוח ולדבר את התשוקה שלך.
לגרום לבחורה שמולך להאמין בך לפחות כמו שאת מאמינה בעצמך.
ואז מגיעות נפילות. ימים שלמים במיטה כי זו הדרך הכי קלה להתמודד עם לא להתמודד.
והוויד. שלפעמים הוא חבר שמרים אותך ועוזר לך לקום, לעבוד, להירגע וקצת יותר לנשום. ולפעמים הוא אויב שסוחב אותך למטה.

אין ספק שאלו ימים של חשבון נפש לכולנו, בין אם תרצו ובין אם לא. למרות ששלי התחילו ממש מזמן.
הרבה תכניות השתנו כי העולם החליט לצאת לפרסומות.
ומי אמר שזה כל כך גרוע?
כולנו היינו חייבים ברייק מהשגרה. חישוב מסלול מחדש.
להבין שיש דברים חשובים יותר ופחות. פרופורציות.
הדבר הכי חשוב שלמדתי בשנים האחרונות זה תמיד להסתכל על חצי הכוס המלאה.
ואני הגדלתי, לקחתי את חצי הכוס והפכתי אותה לצ'ייסר.
כי ככה נהיה יותר טוב בלב, ובראש. ואני מבינה שמצווה גדולה להיות בשמחה תמיד- בלי שום קשר לדת, או אמונה. בין אם אתם דתיים הדוקים או חילונים גמורים.

תודה שקראתם על חרדה ודעה קדומה❤️
"אני באתי לחלום, אבל הכי בוער לי זה איך אני עובר את היום".

אני באתי לחלום, עדיין לומדת איך להעביר את היום.

דרך Sapir Liron Bitzer

קראת? ספרי לנו מה את חושבת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

כתבות דומות