חברים, משפחה ומה שביניהם: על אפקט הקורונה

אם לפני תקופת הקורונה הורים רבים חשבו שהילדים או המתבגרים שלהם נמצאים במצב חברתי טוב, הבידוד החברתי הציב מראה חדה למציאות. ילדים ובני נוער רבים נותרו מרוחקים, והתמודדו עם ניתוק מהקשרים הטבעיים, שהתאפשרו בזכות המסגרות החינוכיות, שנותרו אף הן סגורות. מה עושים הלאה והאם ניתן לשקם את התחושה של "לא אוהבים אותי מספיק" בקרב ילדים ובני נוער שאף אחד מחבריהם לכיתה לא התעניין בשלומם, ומה עוד אפשר ליישם מתובנות התקופה המשפחתית.

דליה כהן, מנהלת תחום מרכזי הורות ומשפחה בחברה למתנ"סים הארצית מסבירה לנו:

"בעוד שההורים עסוקים בימים אלה בחזרה מחודשת לשגרה, לעבודה ולמסגרות החינוך, הם אינם יכולים להתעלם מהתובנות שעלו בהם בזמן הבידוד בבית. אחד הדברים שבלטו בקרב רבות מהמשפחות, זה החשיבות של החברים – למי יש יותר, למי פחות ולמי בכלל לא. ילדים רבים חוו תחושה עמוקה של תסכול, מבלי שאף אחד מחבריהם התקשר אליהם או הביע נכונות לשאול לשלומם, ומעבר ללימודים המקוונים, לא היתה להם כל תקשורת חברתית משמעותית. העולם שלהם השתנה בבת אחת – בלי אינטראקציות חברתיות בביה"ס או בגן, בלי חוגים, בלי מפגשים בגינה הציבורית, והמרחק הלך וגבר, גם פיזית וגם נפשית. ההורים פתאום למדו להכיר את ילדיהם באספקטים שלא ראו לפני כן, והבינו שזה כנראה המצב האמיתי שלהם, שהם כמעט ולא מחוזרים חברתית, שהם בודדים, גם בחיי השגרה". 

דבר דומה קרה לא רק לילדים אלא גם להורים, שלמדו דברים על עצמם, עד כמה למשל הקשר עם הוריהם משמעותי יותר משחשבו, גם הורים שבדרך כלל אינם מצויים בקשר שוטף עם הוריהם המבוגרים, או שיש ביניהם מתחים, וראו בתקשורת את המחוות שנעשו על-ידי אנשים לסבא ולסבתא, הרגישו מהי החשיבות של קשרים משפחתיים, הבינו לעומק מהי בדידות ועד כמה ההורים שלהם חווים אותה גם בימי שגרה.

אפשר לומר שהורים "גילו" מחדש את הילדים שלהם, אם בעבר הם היו מתלוננים על כך שהילד תלותי או לא יודע להעסיק את עצמו, הם ראו לפתע את היכולות שלו ולעשות דברים שגורמים לו הנאה לאורך זמן, לגלות את הכישרונות והרצונות שבו ואת הסקרנות שלו ללמידה, שהיא לאו דווקא למידה כפי שהכיר בבית הספר, אלא למידה חווייתית. הורים ראו את הרצון של הילדים לעזור במשימות שונות בבית, לשחק עם אחים קטנים או לשוחח עם הסבא והסבתא יותר ולחוש את הצורך שלהם בקשר משפחתי משמעותי. כך למשל, אם ילד מבני המשפחה בדרך כלל נוטה לריב עם אחיו ולא לשתף אותו, הריחוק מחבריו גרם לו לגלות את האחים שלו, ולהיעזר בהם כדי למלא את החלל החברתי הריק, ולהבין כמה הם חשובים וכמה כייף לשחק איתם. בסופו של דבר, אחת התובנות הנפלאות הן שדווקא הריחוק שנכפה עלינו, נתן לנו הזדמנות לבטא רגשות אהבה למשפחה, לאחים, לסבא וסבתא.

השאלה היא כיצד אפשר לקחת את התובנות הללו ולייצר שינוי לטובה בחיים שלאחר הקורונה, וכאן בהחלט יש הרבה מה לעשות. אם יש במשפחה ילדים שהתגלו בתקופה זו כפחות חברתיים או חסרי חברים כלל, מומלץ מאוד לבדוק לעומק את הנושא. חשוב לעשות זאת ברגישות ובעדינות מול הילד, לנסות ולשוחח איתו תוך כדי משחק או ציור ולשמוע על רגשותיו בנושא, לנסות לקבל מידע על הנעשה בגן או בכיתה, ולקבל תמונה מלאה של האתגר. עם הנתונים שנאספו, מומלץ לפנות לגורם החינוכי במסגרת, הגננת או המורה, כדי לבדוק מה קורה בימי שגרה במסגרת, לשוחח עם הורים בסביבה הקרובה, ולייצר לילד הזדמנויות למפגשים חברתיים משמעותיים וחיוביים, כמובן תוך הקפדה על הנחיות הבריאות וככל שזה מתאפשר. עם מתבגרים הדבר מעט מורכב יותר והם לא תמיד נוטים לשתף, אך מאחר וההורים כבר הבחינו במציאות בתקופת השהות בבית, יש להם אפשרות לדבר על הנושא בפתיחות עם הנער/ה ולבדוק מה הרצונות שלהם והציפיות שלהם מחברים. יתכן כי בגילאים אלו ההורים אינם יכולים להתערב יתר על המידה בנעשה בביה"ס, אך בהחלט יכולים לקבל מידע מהילדים כדי לקבל עזרה וייעוץ מגורם מקצועי אחר.

גם בהקשר החיובי ניתן לעשות שינויים. בתקופת השהות בבית, במשפחות רבות קרה שחסמים ונהלים נוקשים לא מעטים, שהיו קיימים בזמן השגרה, השתחררו ולתקופה מסוימת ניתן היה לאפשר יותר חופש פעולה בתוך הגבולות הברורים של המשפחה, ולמעשה לאפשר לילדים גמישות מסוימת, שהכניסה אוויר והמון רוגע אל תוך הבית. זה למשל דבר שאפשר לאמץ גם כעת, עם החזרה לשגרה, כדי לעודד את הילדים לתקשורת פתוחה וליחסים טובים יותר עם ההורים והאחים בבית.

בסופו של דבר, מגיפה זה דבר מלחיץ, קשה ומאוד לא פשוט לעיכול, אך אם נסתכל עמוק יותר אל התובנות שעלו מהתקופה שבה היינו סגורים בבית עם המשפחה הגרעינית, נגלה שלצד הדברים הפחות נעימים שצפו, כגון החששות, החרדה מחוסר הוודאות והפרנסה ואולי הפחד משעמום וריחוק, נוצרה גם הזדמנות למערכת יחסים משפחתית שונה ממה שהכרנו, להבנה גדולה יותר בין בני זוג על מטלות הבית והילדים, להפגנת רגשי אהבה וגעגוע לאנשים האהובים עלינו, להבנה של חשיבות קשרים חברתיים רחבים כצורך נפשי, ועוד.

קראת? ספרי לנו מה את חושבת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

כתבות דומות