לבת שלי יש כיסא גלגלים במקום שמלה מתנפנפת

הבת שלי רוקדת סלסה. רוקדת כמו מכושפת, כמו קוסמת הריקודים הגדולה. והשמלה הלבנה עם הפרח הסגול מתעופפת והשיער הבלונדיני הארוך האסוף בקוקו מתנופף ועף מצד לצד והמוזיקה הברזילאית מחרישת אוזניים והזמר שר בשפה זרה והכול קצבי ומרקיד את הנשמה .
והבת שלי רוקדת על הבמה.
רוקדת כבר שנים.
זו השנה הכי מוצלחת שלה, אמרה המורה שלה.
וכולם מסתכלים ומוחאים כפיים וההורים קמים לרקוד. ושוב הבת שלי רוקד סלסה והשמלה שוב מתנפנפת ועולה ויורדת ועפה אל על.
והבת שלי כמו מכושפת רוקדת סלסה כמו אין סוף לשיר. ואין סוף לריקוד המטורף הזה.
ומחליפה בני זוג בריקוד הזוגות המסובך ורוקדת סלסה .

הבת שלי רוקדת כאילו אין איש בקהל כאילו רק היא והבמה והרקדנים בלבד קיימים.
הבת שלי רוקדת סלסה והמוזיקה הברזילאית כמו חודרת לנימי הדם, לעורקים. ומתנגנת ומצטלצלת.
הבת שלי רוקדת סלסה כמו מכושפת והריקוד נגמר וכולם מתפעמים והמורה מוחאת כפיים יחד עם כולם.
ושוב המוזיקה המכושפת ושוב הבת שלי רוקדת סלסה ואני מצלמת ומצלמת.
ואח"כ נראה שכל הצילומים נמחקו בטעות ואנשים ירצו לראות את הריקוד האחרון שלה ולא יהיו לי הוכחות ולא היה לי מה להראות.
כאילו מעולם לא רקדה כמו קוסמת הריקודים הגדולה. כאילו מעולם לא הייתה מסיבת הסיום הזו כאילו הכל היה המצאה שלי בלבד.
ואז שקט פתאום ואני מתעוררת ואין מסיבה ואין שירים ואין זמר ואין תופים ואין מסיבת סלסה סוערת.

ואני קמה וניגשת לחדר שלה.
באור הפנס אני רואה את הגלגלים של כיסא הגלגלים, את ההליכון. ושומעת את הנשימה המצפצפת הלא טבעית ולא יעילה ועוזרת לה להתהפך לצד השני. כי כל שעתים צריך להפוך למנוע פצעים.
הבת שלי רקדה סלסה כמו מכושפת כמו בובה על חוטי המוזיקה הברזילאית.
והשיר עדיין מתנגן לי בראש ואני קמה לראות את סרטון המסיבה אבל הכול נמחק.
רק זיכרון נשאר בראש כמו תמונה ישנה ומזהיבה.
ואני הולכת למחשב, כי מחר הולכים להצגה אז אני צריכה לראות אם קיימת נגישות.
ואנחנו הולכת להצגה כמו פעם אבל הפעם זה דורש הכנה של טלפונים למקומות, זה דורש המון ציוד זה דורש התנהלות אחרת.

האם האנשים המרחמים ברחוב יודעים שהיא הייתה קוסמת הסלסה הגדולה?
והמבטים המרחמים שלהם מלווים אותנו באוטובוס, ברחוב, בהצגה, במכולת, בטיפולים בבריכה.
מסתכלים איך הנכה היפה הזו מצליחה לרדת למים לטיפול נוסף לעוד יום ארוך של טיפולים.
כבר שנה עברה שהבת שלי לא רוקדת, לא הולכת, לא פועלת לבד.
ואני בוחרת לה כיסאות גלגלים חדשים במקום שמלות עם פרח סגול שיתנפנפו אל על. עם מנגינה הסלסה ועם הזמר ועם הלמות התופים.
ואני בוחרת לה הליכון ובוחרת לה סדים ולא נעלי ריקוד.
ואני מדברת עם אנשים שגם הילדים שלהם לא רוקדים ולא ירקדו.
ואני מדברת על מכשירים שלא קשורים לריקוד אלא קשורים ליציבה, הליכה וטווחי תנועה.
ואני יושבת מחוץ לחדר הטיפולים ואין מנגינת סלסה באוויר ואין זמר ואין תופים רק קולות של הליכונים ושל קביים ורשרוש הכיסאות הגלגלים המתקרבים ומתרחקים.
אני רוצה לראות אנשים בריאים, שמחה, ילדים רוקדים סלסה.
אני הולכת לחוג שלה ויש שם ילדים אחרים רוקדים, והמוזיקה אותה מוזיקה והמילים של הזמר אותם מילים והתופים ממשיכים להלום בראש עוד הרבה אחרי שאני הולכת.
אני מביאה לה את הדיסק עם המנגינה שהיא רקדה והיא יושבת ועושה תנועות עם יד אחת והיא זוכרת את הצעדים ואת התנועות.
הבת שלי רקדה סלסה ואני זוכרת אבל אין לי הוכחה. רק השמלות ונעלי הריקוד שהפכו לקטנות
אבל בראש שלי עדיין הבת שלי רוקדת סלסה כמו קוסמת הריקודים הגדולה.

אחרי "בילוי" של 15 חודשים בשיקום ילדים את קצת משנה את סדר העדיפויות בחיים.
שיריבו את אומרת לעצמך, שיאכלו ג'אנק, רק שיאכלו.. רק שיהיה רעש של בית והמון כביסה בלי ריח בית חולים. שתהיה תנועה של ילדים בבית, שיהיו טלפונים שלא יתחילו בשאלה "מה אמר הרופא?" ויהיו התארגנויות נעימות כאלו של בוקר ולא של וועדות הביטוח הלאומי.

אודות ריטה גודס נבו

בת 44 אחות בבית חולים. אמא ל 3 ובת לאם חד הורית עם אלצהיימר. הבת שלי הייתה רקדנית וחלתה ביום האחרון של ראש השנה שעברה במחלה נדירה ביותר. ככה היא התעוררה בבוקר ומאז, כבר 15חודשים, היא מאושפזת

השאירי תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם.

17 תגובות

  1. ענבר בנסון פחימה
    את אמא נפלאה ברמות מיוחדות. בורכתן שתיכן שהיא הבת שלך ואת האמא שלה

    את אמא נפלאה ברמות מיוחדות. בורכתן שתיכן שהיא הבת שלך ואת האמא שלה

  2. רעות
    היא עדיין בבית? את מטפלת בה לבד בעצמך?

    היא עדיין בבית? את מטפלת בה לבד בעצמך?

  3. שירה משה נחשוני
    את אמא גיבורה נדירה!! מאחלת לכל המשפחה שלכם רק ימים טובים. אומרים שתמיד הכי חשוך לפני עלות השחר

    את אמא גיבורה נדירה!! מאחלת לכל המשפחה שלכם רק ימים טובים. אומרים שתמיד הכי חשוך לפני עלות השחר

  4. אוסי
    אין לי מילים... ...החיים כל כך לא פיירים

    אין לי מילים… …החיים כל כך לא פיירים

  5. אדוה
    החזרת אותי 20 שנה אחורה בזמן. כאמא לילד שהוגדר כ"אחד לשישה מליון" במבט לאחור אחרי אלפי ימים שהושקעו עבודה…

    החזרת אותי 20 שנה אחורה בזמן.
    כאמא לילד שהוגדר כ"אחד לשישה מליון" במבט לאחור אחרי אלפי ימים שהושקעו עבודה קשה של שיקום אשר הוכחו כשוות את כל הזמן וההשקעה, כיום בני ברמת תיפקוד גבוהה, מסיים את שירותו הצבאי כמתנדב כמובן ומתכנן את תחילת חייו כאזרח עצמאי ותורם.
    מאחלת לך כי גם אצלכם ישאו פרי מבורך וחיי ביתך וחיי כולכם ישובו למסלולם התקין.

  6. מלי
    ריגשת אותי עד דמעות... אני מנסה למצוא מילים והמשימה קשה... הייתי רוצה לחזק אותך, אבל אינני יודעת איך... אם תעלה…

    ריגשת אותי עד דמעות… אני מנסה למצוא מילים והמשימה קשה…
    הייתי רוצה לחזק אותך, אבל אינני יודעת איך… אם תעלה בך מחשבה לשיחה ואם סתם בא לך לדבר אשמח.
    לפעמים החיים מציבים לנו משברים לא צפויים ועלינו להתמודד עמם, אין לי ספק כי ימים קשים עברו ועוד יעברו על משפחתך, היו חזקים ועד כמה שניתן.

  7. ורד
    את יודעת שפעם אמרו לי שמי שיושב שם למעלה , אלוהים ומרעיו תמיד בוחרים את היפים ביותר, המוכשרים ביותר…

    את יודעת שפעם אמרו לי שמי שיושב שם למעלה , אלוהים ומרעיו תמיד בוחרים את היפים ביותר, המוכשרים ביותר והמיוחדים ביותר .. כי למה להם לקחת /לגעת סתם ? הם רוצים רק את המיוחדים ובגלל זה אני מתפללת שהילדים והנכדים שלי יהיו סתם רגילים …

  8. חיבוק מכל הלב הרבה כוח ואופטימיות קראתי ובכיתי

    חיבוק מכל הלב הרבה כוח ואופטימיות קראתי ובכיתי

  9. סיון
    קוראת, והדמעות זולגות.. מחזקת ומחבקת,שולחת אור, אהבה והמון בריאות , את מדהימה .

    קוראת, והדמעות זולגות.. מחזקת ומחבקת,שולחת אור, אהבה והמון בריאות , את מדהימה .

  10. זהורית
    לא יודעת איך הייתי מגיבה לשיעור חיים שכזה אבל ברור לי שאת חזקה. אמיצה. לוחמת. את אמא אמיתית.

    לא יודעת איך הייתי מגיבה לשיעור חיים שכזה אבל ברור לי שאת חזקה. אמיצה. לוחמת. את אמא אמיתית.

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה)
      יש מצבים שנגמרות המילים חוץ מלאמר לך שליבי איתך ואני מאחלת לך שנס יבוא אל ביתך ויחזיר אותה לחיים טובים…

      יש מצבים שנגמרות המילים חוץ מלאמר לך שליבי איתך ואני מאחלת לך שנס יבוא אל ביתך ויחזיר אותה לחיים טובים שמחים……לא יודעת מה להגיד לך אני מקווה שגם את תזכי לחיים הקודמים שלך שתתרגשי ותתעצבני מהדברים הקטנים שמרכיבים את חיינו……..מי יתן וחג האורים יאיר את חייכם באור אחר טוב יותר ואף זוהר..

      ……

  11. רוחלה
    לא פשוט לנו כאן לקרוא אך זה מתגמד לעומת להיות שם. מחבקת מכאן

    לא פשוט לנו כאן לקרוא אך זה מתגמד לעומת להיות שם. מחבקת מכאן

  12. תמר
    אין לי מילים ובכל זאת רוצה להגיד משהו. מחכה שהדמעות יתייבשו לי. תהיי חזקה אמא יקרה

    אין לי מילים ובכל זאת רוצה להגיד משהו. מחכה שהדמעות יתייבשו לי. תהיי חזקה אמא יקרה

  13. אריאלה
    הבת שלך זכתה באמא נפלאה

    הבת שלך זכתה באמא נפלאה

  14. חנית
    בחרת בתמונות שמעבירות את התחושות והמילים הכי נכונות. תודה שאת משתפת. חיבוק

    בחרת בתמונות שמעבירות את התחושות והמילים הכי נכונות. תודה שאת משתפת. חיבוק

  15. אופיר
    את אמא אמיצה. את נמצאת בסרט שלא בחרת בו ובכל זאת נלחמת לנצח לטובת השפיות. מצטרפת למחבקות

    את אמא אמיצה. את נמצאת בסרט שלא בחרת בו ובכל זאת נלחמת לנצח לטובת השפיות. מצטרפת למחבקות

  16. ליאורה
    לא יודעת מה לכתוב. שולחת חיבוק גדול גדול

    לא יודעת מה לכתוב. שולחת חיבוק גדול גדול

אהבת? בואי לעשות לנו לייק גם בפייסבוק