איך אפשר להפריד בין אבא לילדים שלו?

הגרושה של בן זוגי מפרידה בינו לבין הילדים שלו. בכל יום מחדש הלב שלו מתרסק. ואני רק שואלת: איזו אמא יכולה לעשות דבר כזה ולהרוס משפחה?

לאהוב אבא מנוכר זה להיות לצידו ולהרגיש מתוסכלת, כי אין לך איך לעזור. זה לראות אותו מהצד סובל ולדעת שאת הכאב הזה את לא יכולה לקחת. זה לדעת שלא משנה כמה תחבקי, תאהבי ותצחיקי אחרי כל אכזבה משהו בו כבוי.

לאהוב אבא מנוכר זה להיות ליד אדם שהוא אב שכול לילדים חיים ועל האובדן הזה אין מנהגי אבלות ברורים, והמצבה היא הזיכרונות הטובים. זה לראות אותו לא מתייאש למרות הקשיים. זה ללכת לידו ולרוץ גם אם צריך לכיוון הקיר, כשאת יודעת שאת הקיר הזה לא תצליחו לשבור כמו ששברתם את האחרים. זה לראות אותו נלחם בשדים ורוחות רפאים של הזיכרון של מה שהיה וכואב על מה שהיה אמור להיות.

לאהוב אבא מנוכר זה לחוות שוב ושוב ושוב את הכאב איתו, בכל מפגש שמתקיים ומשתבש, בכל תלונת שווא, בכל שקר שעולה נגדו, בכל קללה ואמירה נוראית מלאת שנאה שנזרקת לעברו בלי שום סיבה או קשר למציאות. זה לנשוך שפתיים בכל פעם שאת שומעת עם מה הוא מתמודד ולא להתערב כי זה לא יעזור.

זה להיות בקו האש גם כשאת בכלל לא חלק מהטרגדיה שהפכה להיות מציאות.

זה ללכת לישון לידו כשהוא בוכה וחושב שאת לא יודעת שהוא בוכה. זה להתעורר לידו כשהוא מבולבל, עצוב וצל של אדם מעוד פעם שבה הוא ניסה וקיבל מהילדים שלו סטירה.

זה לראות את הלב שלו נשבר כל פעם שהוא רואה אבא עם ילדים. זה לשבת איתו מול תמונות וסרטונים בזמן שהוא אומר לעצמו "אני לא מבין". זה להעביר ערוץ בכל פעם שיש סרט או סדרה שיש בה אבא מאושר עם ילדים או אבא שלקחו לו את הילדים. זה להבטיח לו שבעתיד הילדים יבינו, כשאת יודעת שזה ממש לא בטוח. זה לדעת שמערכת המשפט עקומה וצדק לא קיים.

לאהוב אבא מנוכר זה להגיד לו מיליון פעם שאת פה בשבילו ושלא מגיע לו אבל זה לא ישנה כלום. זה לחבק אותו ולהרעיף עליו את כל מה שעושה לו טוב כדי קצת לרכך לו את הכאב. זה לכעוס גם בשבילו ולהחזיק הכל בפנים כי אין לך ברירה. זה לראות סבים שלא מבינים למה הם לא יכולים לראות את הנכדים. זה לראות אותו יושב מול הטלפון ומקווה שיענו לו להודעה או לשיחה. זה לדעת שהאדם שאיתך לא עשה שום דבר רע, אבל מישהו מחק אותו מהחיים והזיכרון של הילדים שלו מתוך טירוף מוחלט שמכוסה בערימה של שקרים ורעל.

להיות נשואה לאבא מנוכר זה לדעת שאם לא היית המצב יכל להיות יותר גרוע, כזה גרוע ובלתי הפיך שכל מה שהיה נשאר ממנו זה רק זיכרון.

קראת? ספרי לנו מה את חושבת

3 תגובות

  1. 2 צדדים לכל מטבע.. ונכון שילדים הם לא כלי משחק… ועד שלא שמעת מה הסיבות של האמא , אמיתי ולא בכעס, את לא יכולה לשפוט. אם בית המשפט קבע לטובת האם, יש דברים בגו.
    מה הסיבה לגרושים שלהם?! האם האב משלם בזמן? האם באמת דואג לילדים ומשקיע זמן ומאמצים? האם התייעץ עם עו"ד מומחה שיעזור?
    בכי לא פותר בעיות. בהצלחה

  2. אני יודעת לצערי שלרוב המצב כפי שכתוב גם לגבי אבות וגם לגבי אמהות
    לצערי ההורים לא מבינים שהם מתגרשים מבני הזוג ולא מהילדים.
    שלא צריך לערב את הילדים במלחמות המכוערות והפרנציפים והדווקא
    הנקמה לא מתבצעת דרך הילדים
    הילדים לא כלי משחק
    כל התהגות כזו גורמת לתיסכול ולשיברון לב ולבעיות נפשיות בילדים
    המחיר מגיע אחרי שנים, שאותם ילדים זקוקים בדחיפות לטיפול
    הם לרוב ממורמרים מהחיים
    ולרוב בבוא היום גם הם יגרמו לשבר בחיי הנישואין

  3. כתבה מרגשת, ישר ולעניין ותמיד צריך להעריך את שני הצדדים גם את האמא אם היא לבד ללא ילדיה וגם את האב כמו במקרה הזה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

כתבות דומות