הילד שוב התעורר באמצע הלילה?

הילד שוב התעורר באמצע הלילה?
שוב הוא לא מוכן להירדם בלעדיכן?
אולי הוא סובל מהפרעות שינה?
פרופ' יעקב סיון עושה סדר בלילות הטרופים ורוצה להסביר לנו מס' דברים:

מהי שינה טובה?
שינה טובה היא שינה בה הילד נרדם תוך מספר דקות, אינו מתעורר בלילות ואם הוא מתעורר מדי פעם, הוא מצליח להירדם מחדש באופן עצמאי וללא עזרת ההורים. ילד שישן שינה תקינה ומספקת אינו סובל מקשיי השכמה. שינה תקינה היא שינה רגועה, ללא נחרות, ללא תזוזות רבות מתוך שינה. מבחינה מעבדתית, שינה תקינה כוללת חמישה מחזורי שינה שבכל אחד מהם עובר הילד מספר שלבים.

כמה שעות התינוק והילד אמורים לישון?
מספר שעות השינה ביממה יורד בהדרגה במשך החיים: יילודים מבלים 16-17 שעות מהיממה בשינה, החל מגיל 4 חודשים מספר שעות השינה יורד ל 14- שעות במהלך היממה. בגיל 5-9 , הילדים ישנים כ 11- שעות, ובגיל ההתבגרות כ 8-9- שעות בלילה.

הפרעות שינה, איך מזהים?
הפרעת שינה מהווה בעיה אם היא חוזרת על עצמה באופן קבוע, מלווה בנזקים כמו נטייה מוגברת להרדמות במשך היום או פוגעת בתפקוד היומיומי. 25% מהילדים סובלים מהפרעת שינה כלשהיא בשלב מסיום בילדות, החל מהפרעות קצרות בהרדמות, התעוררות חוזרת, ואפילו דום נשימה בשינה. איתות לכך שילד סובל מחסך שינה או משינה לא תקינה, מתגלה בדרך כלל בסופי שבוע או בחופשות, כשהילד ישן שעות ארוכות יותר ומתעורר בשעה מאוחרת יותר".

מהם סוגי הפרעות השינה הקיימות בקרב ילדים?
קבוצת הפרעות המתבטאת בהופעה של התנהגויות לא רצויות בשינה (פאראסומניות); הליכה בשינה, סיוטי לילה, חלומות רעים, דיבור בשינה. התופעות – הליכה בשינה, ביעותי לילה, והתעוררות מבולבלת – קשורות בשיבוש בתהליך ההתעוררות. מצב בו חלקים של המוח נמצאים במצב ערות בעוד חלקים אחרים במצב של שינה.
נדודי שינה – תופעה המתבטאת בקשיים בהירדמות או בשמירה על רצף השינה לאחר הירדמות. חרדות ומתח נפשי הם הסיבה העיקרית לתופעה זו בקרב ילדים ובעיקר במתבגרים.
הפרעות נשימה בשינה – זו הקבוצה הגדולה, השכיחה והחשובה ביותר של הפרעות שינה בילדים. בקבוצה זו נכללות הפרעות כמו – דום נשימה מרכזי (מצב של כשל מרכז הנשימה בנתינת הוראה לשרירי הנשימה לנשום).
תסמונת דום נשימה חסימתי בשינה – (בעיה שכיחה בעיקר בגילאי שלוש עד שבע שנים). בניגוד למבוגרים, הגורם העיקרי לתופעה בילדים הינו חסימה של מעבר האוויר באזור האף האחורי והלוע על ידי שקדים ואדנואידים מוגדלים.

כיצד יודעים שהילד סובל מהפרעות נשימה בשינה?
הסימן החשוב המופיע בכל ילד שסובל מהתסמונת הוא נחירות. אולם לא כל ילד נוחר סובל מדום נשימה בשינה. 8%-10% מהילדים הבריאים נוחרים אבל רק 2%-3% מהילדים סובלים מתסמונת דום נשימה בשינה, ולכן חשוב להבחין בין נחירות 'רגילות', שלא מתבטאות בקיטוע השינה ובהפרעה בחמצון הדם ובין נחירות שמבטאות חסימה של דרכי הנשימה בשינה ודום נשימה. בשנים האחרונות הולך ומצטבר מידע המצביע על כך שכנראה גם נחירות 'רגילות' אינן תקינות ומהוות בעיה רפואית עם פוטנציאל להשלכות מזיקות לטווח הקצר והארוך. נושא זה נמצא במחקר רחב. תסמינים שמופיעים בנוסף לנחירות: שינה עם פה פתוח, נשימה דרך הפה, נשימה מאומצת בשינה וקטעים של עצירת נשימה. הילד נוטה לזוז ולנוע מתוך שינה תוך חיפוש אחרי תנוחה נוחה. תנוחה אופיינית היא זו שבה הראש מוטה אחורה. חלק מהילדים מזיעים בשינה בגלל עבודת נשימה מאומצת, מריירים ואף סובלים מהתעוררות תכופות. במקרים אלו השינה אינה מהווה מנוחה.

כיצד מטפלים?
הטיפול בתסמונת דום נשימה בשינה בילדים הוא בדרך כלל טיפול כירורגי, המבוסס על כריתת שקדים ואדנואידים. אולם ניתוח אינו נעדר סיכונים, לכן ההחלטה אם לנתח ילד דורשת שיקול דעת מעמיק וממצאים ברורים. בדיקה במעבדת שינה מסייעת להערכת חומרת הבעיה ומציאת הטיפול המתאים. קיימים מקרים בהם
הניתוח אינו פותר את הבעיה. במקרים כאלה קיימים אמצעי טיפול נוספים, כגון מכשיר ומסכה המוצמדת לפנים בלילה. טיפול זה שכיח בעיקר במבוגרים.

כיצד מאבחנים?
אבחון הפרעת השינה מתבצע במכון לרפואת שינה לילדים על ידי רופאי ילדים שהתמחו בתחום באופן מיוחד. המכון לרפואת שינה מצויד גם באמצעי עזר לאבחון, שהעיקרי שבהם הוא מעבדת השינה ואמצעי עזר נוספים שכוללים יומן שינה ומכשיר בשם אקטיגרף אשר מקליט מצבי תנועה ושקט מוטורי לאורך היממה (בבית במשך מספר יממות), ומסייע באבחון השעות שבהן הילד ער או ישן.

תחום רפואת השינה התקדם מאוד בשנים האחרונות. הידע המקצועי ברפואת שינה גדל באופן ניכר. הפרעות שינה בכלל ובילדים בפרט הן תופעה נפוצה ובעלת השפעה משמעותית על תפקוד הילד, איכות חייו ובריאותו גם בעתיד.

היום אנחנו יודעים שהפרעות בשינה עלולות להביא לירידה ביכולות הקוגניטיביות ולהתנהגות בעייתית. בטווח הארוך גורמות הפרעות שינה להפרעות במערכות גוף נוספות, ובכלל זה מערכת הלב וכלי הדם, ולסיכון מוגבר לאוטם הלב או המוח, התפתחות סוכרת, יתר לחץ דם ועוד.

הכותב הוא פרופ' יעקב סיון, מנהל מכון ריאות, טיפול נמרץ והמרכז לרפואת שינה בביה"ח "דנה-דואק" לילדים.
קליק לאתר ביה"ח "דנה-דואק" לילדים

אודות טוב שתדעי

טוב שתדעי הוא מדור הצרכנות והפנאי של מגזין אמא של. טיפים, עצות, המלצות, ידע ובעיקר "מה חדש בשוק". התכנים מופקים ע"י מערכת האתר ונכתבים ע"י צוותים מקצועיים מתוך החברות והגופים המובילים בישראל.

השאירי תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם.

אהבת? בואי לעשות לנו לייק גם בפייסבוק