התגרשנו אבל הוא עדיין האבא של הילדים שלי

הוא כבר לא בעלי אבל הוא עדיין האבא של הילדים שלי, ורק מי שחיה את זה, מבינה את המשמעות.
כשחברות שואלות אותי למה אני משנה את התוכניות שלי כדי להתאים אותן ללוחות הזמנים שלו, 'שהוא יתאים את עצמו אליך!', אין טעם שאנסה להסביר להן שלא מדובר בלוחות הזמנים שלי, וגם לא בשלו, אלא במה יותר מתאים ללוחות הזמנים של הילדים, כי הן מבחינתן כבר פיתחו גישה של אנטי. שלא לדבר על צורך להצהיר בכל הזדמנות אפשרית, שעוד לפני שהתחתנו הן ידעו שהוא לא בשבילי, פלוס עוד כמה תוספות קוסמטיות שהיו עולות למנתח פלסטי באינספור משפטי תביעה.

כשהן מעודדות אותי שוב, בפעם המי יודע כמה, לשלוח לו סמס נאצה בו רשום שאם הוא לא יכול לאסוף אותם בשעה הקבועה אז זבש"ו, אני מסבירה להן שוב, בפעם המי יודע כמה, שזה לא יעשה טוב לאף אחד, במיוחד לא לילדים, ושאני לא צריכה להרעיל את עצמי באנרגיות שליליות. כי הוא כבר לא בעלי. אבל הוא עדיין האבא של הילדים שלי, ורק מי שחיה את זה, מבינה את המשמעות.

ההורים שלי החליטו לעטות על עצמם תחפושות של קדושים, ולהפוך לנביאי הצדק של העולם שלי. זה ברור לי עד כדי כאב שזה בא מהמקום הכי טוב והכי נכון שהם מכירים, ובכל זאת לא זכור לי שנרשמתי לתוכנית צדקה.
כשהם שואלים אותי למה אני מתייעצת איתו בקשר לבר המצווה של הבכור, 'גם ככה אנחנו משלמים על האירוע!', אין טעם שאנסה להסביר להם שזה לא קטע של הכסף שלו, או הכסף שלהם, אלא מה יעשה לבכור הכי טוב על הלב, כי הם כבר פיתחו גישה של `ספונסרים`. שלא לדבר על צורך להצהיר בכל הזדמנות אפשרית, שאילו הייתי מקשיבה להם מלכתחילה כשהם נאמו על הבדלי מנטליות, צבע וגזע, אז החיים שלי היו נראים היום אחרת. כי 'אפשר להתאהב בעשיר באותה קלות שאפשר להתאהב בעני'.
כשהם לוחצים עליי שוב, בפעם המי יודע כמה, להבהיר לו שאין לו מילה בנושא ושיראה עצמו כמוזמן מן המניין, אני מסבירה להם שוב, בפעם המי יודע כמה, שזה לא יעשה טוב לאף אחד, במיוחד לא לבכור, ושאני לא צריכה להכניס את עצמי לסרטים שיעלו לי במחיר של הפקה הוליוודית על הנפש. כי הוא כבר לא בעלי. אבל הוא עדיין האבא של הילדים שלי, ורק מי שחיה את זה, מבינה את המשמעות.

הילדים שלי מתאקלמים למציאות החדשה שלהם בבגרות ראויה להערכה ובקלות פיקטיבית מרגשת, אך גם מדאיגה. כשהם שואלים אותי למה אני אורזת להם כלכך הרבה בגדים ללילות שהם ישנים אצל אבא שלהם, 'אמא! אנחנו לא נוסעים לחוץ לארץ!', אין טעם שאנסה להסביר להם שאני לא אורזת בשבילם, אני אורזת בשבילי. שחוץ מתחתונים, פיג`מות וחולצות בית ספר, בתוך אותם תיקים ארוזים פחדים, כאב, דאגות, מחשבות, חופן חששות ומלאי רגשי אשם. אני מבטיחה להם שעם הזמן התיקים יהפכו לקלים יותר, ושאני אארוז בהם פחות, ואז אני משלבת אצבעות ומתפללת שזה אכן יהיה כך.
כשהם נפרדים ממני לשלום, בפעם המי יודע כמה, הם שואלים אותי למה אני לא יכולה לבוא איתם. ואז אני מסבירה להם שוב, בפעם המי יודע כמה, שזה לא יעשה טוב לאף אחד, במיוחד לא לי, ושאני אחכה להם כאן עד מחר בערב, עם חיוך ומלא נשיקות וחיבוקים, ואולי גם צלחת של עוגיות שוקולד חמות. אני גם טורחת להוסיף שיהיה אצל אבא הכי כיף בעולם. כי למרות שהוא כבר לא בעלי, הוא עדיין האבא של הילדים שלי והוא אוהב אותם מאד. ורק מי שחיה את זה, מבינה את המשמעות.

קראת? ספרי לנו מה את חושבת

20 תגובות

  1. יקרה,רוצה לשתף אותך בתובנות שלי בעקבות אותו מצב-ותהליך שאני עוברת-הבנתי שא נ י צריכה ללמוד לשחרר אותו ואת הזוגיות.הוא אומנם אבא של הילדים א ב ל הוא כבר לא בעלך.את הפרק הזה בחיים את צריכה לשחרר(מן הסתם אם היה מוצלח לא היית מתגרשת).הילדים יפסיקו לשאול למה את לא באה כשתתנהגי בצורה כזו.הם יבינו וגם יחיו עם זה בשלום.את אמא טובה וראויה,אבל הפרק בו החלטות נעשות ביחד יכול להתקיים רק אם הדדיות.אם הן לא הדדיות..נדמה לי שהגרושין מפספסים את המטרה.❤️

  2. מקסים וכל כך נכון, הלוואי שכל האמהות והאבות היו חושבים כך ולא משתמשים בילדים לנקמה.

  3. מעניין כמה זמן אתם פרודים?? כי נראה לי שזו בגרות שמגיעה רק עם הזמן ולאחר שנים

  4. מצטערת אבל זה יפה רק על הנייר. יפה לכתוב את זה. אבל לא עומד במבחן המציאות. פשוט לאא

  5. את אישה מיוחדת, בוגרת, סתגלנית, את אישה ראויה להערצה, כתיבתך הפשוטה, האמיתית, הלא מתנשאת, המקבלת בחום את כל "יועצי המס" שמסביבך, ויודעת לנטרל אותם בחיוך נעים ומבין, שבתה אותי,יש אנשים שמזכירים לך מי את לא רוצה להיות, את, ללא ספק מזכירה לי מי אני כן
    תודה רבה

  6. אבא הוא אבא ואמא היא אמא. זה בסדר שנפרדים אבל הילדים תמיד יראו בכל אחד את התפקיד שלו. מחכה לקרוא ממך עוד

  7. ילדים באמת מסתגלים. אני חשבתי שהם פשוט מתעלמים אבל הם מבינים,מפנימים וממשיכים הרבה יותר מהר והרבה יותר נכון מאיתנו

להגיב על נירית לבטל

האימייל לא יוצג באתר.

כתבות דומות