להתראות, אני הולכת למשמרת ב'

יום עבודה נוסף הסתיים, ושוב אני זורקת לחלל המשרד: "להתראות, אני הולכת למשמרת ב' שלי". אני בטוחה שכמה קוראות מרימות עתה גבה בתמיהה: איך אני, אם גאה לשלושה ילדים, יכולה להשתמש במונח "משמרת" בעודי כותבת על גידול ילדים? אני מודעת לכך שהמונח הזה מעלה מיידית קונוטציות שליליות. למרות זאת, אני מתעקשת לכתוב שהורות היא הקריירה הנוספת שלנו, רק שברוב המקרים היא מגיעה ללא קורסים מקצועיים, ימי עיון, ימי גיבוש, השתלמויות, שיחות מוטיבציה והעלאות בדרגה.
ההורות היא קריירה שעלינו לפתח את דפוסי העבודה ואת השיח הארגוני המקובל בה בכוחות עצמנו. נכון, יש לעתים שאנו מקבלות עצה טובה מאמא או מחברה קרובה; אך כולנו יודעות שעצה זו תהפוך לברת ביצוע רק לאחר שנעבד אותה, לאחר שתענה על דרישותינו ועל האופן בו אנו עצמנו תופסות את קריירת ההורות שלנו.
הגיע הזמן להודות: הקריירה הזו מעייפת. לא פשוט לגדל ילדים בשילוב עם משרה (מלאה או חלקית), ניהול משק בית (מלא או חלקי), טיפול בהורים שהולכים ומזדקנים (ומי שעוד לא חוותה זאת, אל דאגה- זה לא פוסח על אף אחת), בשילוב הרצון הבסיסי שלנו להגיע למיצוי עצמי, להיות מאושרות, להיראות טוב, לשמור על מראה מטופח וכמובן, לרדת במשקל.

פעמים רבות ניסיתי לחשב כמה זמן נטו אני מקדישה לפיתוח הקריירה ההורית; זו שבמסגרתה חלמתי להעניק לצאצאיי ילדות מלאה ומאושרת יותר מזו שהיתה לי (וזה כלל לא משנה שבאופן אובייקטיבי חוויתי בעצמי ילדות מלאה ומאושרת. עדיין חייבים לשאוף ליותר).
מתוך יממה בת 24 שעות חיסרתי את שעות השינה, את שעות השהות במשרד, את הזמן במכונית או בהמתנה לתור כלשהו, את זמן ביצוע המטלות השונות (בישול, כביסה ושות') ואת זמן המחשבה על אלו עוד מטלות נותר לי לבצע, ונבהלתי מהתוצאה! המספר שקיבלתי (רמז: חד-ספרתי, קטן מהמספר 5), הוא הממוצע היומי בו אני משקיעה נטו בקריירת ההורות שלי, קרי מעניקה את כל כולי לילדיי.
כולנו שואפות להעניק לדור הבא ילדות מושלמת, למנוע מהם עוגמת נפש, לדאוג שלא יפגעו בהם, לחנך אותם להיות בני-אדם טובים, אמינים, חברים נאמנים, לעודד אותם למחשבה עצמאית, ללמידה והגשמה, ועוד ועוד ועוד. אבל בואו נודה שבו בעת, השאיפה הזו לוקחת מאתנו כוחות. השאיפה הזו מחפשת סדקים ומקומות פנויים בלוח-הזמנים היומיומי העמוס שלנו. שאיפתנו זו מחפשת משבצת פנויה בקאלנדר שלנו, ויש פעמים שהיא מפסידה בקרב הזה, כי פשוט אין מקום פנוי עבורה. יחד עם זאת, עלינו לזכור שעברנו כברת דרך לא קצרה, ולעתים אף מורכבת כדי להשתלב בקריירת ההורות הזו. זו קריירה לא פשוטה, אבל מאתגרת. בזכותה אנו עייפים ומלאי מרץ בעת ובעונה אחת.

לסיכום, לקח לי כמעט 15 שנים להבין שהורות היא כן סוג של קריירה, וגם בה יש ימים טובים וימים טובים פחות, בדיוק כמו בשגרה הרגילה שלנו במקום העבודה. היום אני מבינה שהמשפט השגור בפי על "משמרת ב'" לא אומר שאני אמא פחות טובה. כנראה זה רק אומר שהגעתי לגיל ארבעים.

אודות זיוה הרשקוביץ

נשואה ואם לשלושה. מאמינה כי מילים, משפטים ופסקאות מאפשרים לנו לעמוד במורכבות החיים. כתיבה יכולה לסייע לא פחות מטיפול אצל פסיכולוג כשעוברים את גיל ארבעים.

השאירי תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם.

27 תגובות

  1. שלומית בוזגלו
    איזו אחות גדולה!! היית צריכה לפתח קריירה בכתיבה, תמיד היה לך את זה.. נשיקות

    איזו אחות גדולה!! היית צריכה לפתח קריירה בכתיבה, תמיד היה לך את זה.. נשיקות

  2. אלאונורה
    אני מסכימה עם כל מילה..

    אני מסכימה עם כל מילה..

  3. יונית שרון
    לחיי הילדים שלנו! ולחיי העומס המתוק הזה שקשור אליהם!

    לחיי הילדים שלנו! ולחיי העומס המתוק הזה שקשור אליהם!

  4. גבריאלה
    די לקיטורים דיי! קחו החלטה ותהיו שלמות איתה, בלי לקטר על עומס ועייפות

    די לקיטורים דיי! קחו החלטה ותהיו שלמות איתה, בלי לקטר על עומס ועייפות

    • זיוה הרשקוביץ
      גבריאלה היקרה, אני מבקשת לחדד כאן באופן חד-משמעי: זה אינו פוסט של קיטורים! כוונתי היתה להציף את המורכבות…

      גבריאלה היקרה, אני מבקשת לחדד כאן באופן חד-משמעי: זה אינו פוסט של קיטורים!
      כוונתי היתה להציף את המורכבות בשילוב קריירה ומשפחה, זאת כיון שאני מאמינה שמותר וראוי לדבר על הקשיים ועל המהמורות שכולנו חווים בחיי היום-יום. המשך יום נעים, זיוה הרשקוביץ

  5. אלה וקנין
    נפלא. התחברתי מאוד

    נפלא. התחברתי מאוד

  6. לילך מרקוביץ
    הקריירה הזו מעייפת מאוד! אבל מספקת מאוד מאוד

    הקריירה הזו מעייפת מאוד! אבל מספקת מאוד מאוד

  7. תמר אהרוני
    פוסט ראשון של זיוה כאן באתר?

    פוסט ראשון של זיוה כאן באתר?

  8. נטע יהודה
    אם רק הייתה איזו אופציה אחרת לסמן וויים על כל המטלות, להצליח ב 2 המשמרות, להנות מכל העולמות, ולא להפסיד…

    אם רק הייתה איזו אופציה אחרת לסמן וויים על כל המטלות, להצליח ב 2 המשמרות, להנות מכל העולמות, ולא להפסיד בשום קרב

  9. נאוה
    יפה מאוד. נכון ומציאותי

    יפה מאוד. נכון ומציאותי

  10. שירה חמו
    דייקת! כל הכבוד

    דייקת! כל הכבוד

  11. רותי ליפקין
    התעייפתי רק מלקרוא (:

    התעייפתי רק מלקרוא (:

  12. מירי שאולוב
    יפה תיארת. מצוין

    יפה תיארת. מצוין

  13. רוזית
    בכלל לא קונוטציות שליליות.. זה ממש נכון

    בכלל לא קונוטציות שליליות.. זה ממש נכון

  14. שוש בראל
    כמה נכון ...ואז יוצאים לפנסיה מוקדמת ונהנים מהנכדים

    כמה נכון …ואז יוצאים לפנסיה מוקדמת ונהנים מהנכדים

  15. עתליה דוידסון
    מדוייק

    מדוייק

  16. גליה רגב
    ואז מגיע שלב הביניים שהילדים לא בגרו מספיק וההורים כבר זקוקים לנו. את היטבת לתאר את המציאות שלך שלי ושל…

    ואז מגיע שלב הביניים שהילדים לא בגרו מספיק וההורים כבר זקוקים לנו. את היטבת לתאר את המציאות שלך שלי ושל כולנו

  17. קרנית חיים
    בהצלחה לכולנו במירוץ

    בהצלחה לכולנו במירוץ

  18. רונה לביא
    כשמתרחקים מגוש דן המצב הוא או שאין קריירת עבודה או הקיצון השני של עבודה מסביב לשעון

    כשמתרחקים מגוש דן המצב הוא או שאין קריירת עבודה או הקיצון השני של עבודה מסביב לשעון

  19. לאה רוזנטל
    תיארת לי את עצמי וזה יצא לך מקסים

    תיארת לי את עצמי וזה יצא לך מקסים

  20. גילי טובים
    מוותרת על הענקת המושלמות ורוצה עוד זמן לעצמי עם עצמי

    מוותרת על הענקת המושלמות ורוצה עוד זמן לעצמי עם עצמי

  21. סיגי דוד
    כתבה יפה

    כתבה יפה

  22. פרלה שוסט
    אני דווקא חושבת שאם נפחית מהמירוץ לחומר ונתרכז בדברים החשובים כמו המשפחה נמצא את עצמי פחות עובדים ויותר נהנים

    אני דווקא חושבת שאם נפחית מהמירוץ לחומר ונתרכז בדברים החשובים כמו המשפחה נמצא את עצמי פחות עובדים ויותר נהנים

  23. דנית רוסו
    עצוב שהפכנו את הקריירה למשרה העיקרית אבל אלו החיים כאן בארצנו

    עצוב שהפכנו את הקריירה למשרה העיקרית אבל אלו החיים כאן בארצנו

  24. גל סרונה
    ללא ספק מירוץ מתיש אבל מה האופציות האחרות ?

    ללא ספק מירוץ מתיש אבל מה האופציות האחרות ?

  25. רותי מגל
    כתבת יפה

    כתבת יפה

  26. ליאת נבון
    נכון מדוייק ומתיש

    נכון מדוייק ומתיש

אהבת? בואי לעשות לנו לייק גם בפייסבוק