חלאס! הבן שלכם לא באמת נסיך

השבוע פגשתי נסיך, כזה שנולד למשפחת אצולה. לא משפחה מהסוג עם הדם הכחול, אלא אצולה ישראלית. לא של פוליטיקאים או מעצבי דעת קהל, אלא אצולה מהסוג השני, הרווח היותר, אצולה מהסוג שממליך את עצמו.
כבר כשיצא לאוויר העולם הם הכתירו אותו בטקס מפואר, טקס פרטי שהתקיים בבית החולים, ליד עמדת האחיות. שם, במקום בו התה נשפך כשמפניה הוא נקרא לראשונה בשם שילווה אותו כל חייו – הנסיך.
וככה הוא גדל, נסיך. השכנים והחברים לא ראו, לא צריך לנקר עיניים. לפעמים נפלט להם השם המפורש ליד אנשים אחרים, אבל הם לא חשפו את המידע האריסטוקרטי בפני הציבור הרחב.
הנסיך הזה שפגשתי השבוע גדל כשאר הילדים. כמעט. הוא שיחק בגינה כמו כולם ואף אחד בסביבה לא זיהה את שומרי הראש שהגנו עליו, הם חשבו שאלו סתם ההורים שלו. לפעמים ילד או שניים חשו על בשרם את נחת זרועם המילולית, נחת לשונם נקרא לזה, כאשר טעו לזהות אותו כילד מן היישוב ומצאו עצמם בריב דוקרני עמו. הו הו, איך שהם למדו ומהר שזה לא ילד רגיל, זה אצולה. גם במסעדות קרה לא אחת שמלצרית טעתה לחשוב שמדובר בילד רגיל והעזה להעיר לו על הרעש שהקים, כן- גם היא הכירה את נחת לשונם של שומרי הראש של הנסיך הפעוט. שומרי הראש עשו עבודתם נאמנה, הם התייצבו להגן עליו בכל רגע שבו זיהו שמישהו בסביבתם מתייחס לנסיך כאל אחד האדם, לא, הם לא יתנו לזה לקרות.
לא פשוט להיות שומרי הראש של הנסיך, אין מנוחה לרגע, נדמה שהחברה הסובבת אותם לא מזהה את ההבדלים בין נסיך לבין ילד רגיל והיא דורשת ומצפה מנסיכים להתנהג כאחד האדם – חוצפה. זו חוצפה! כי אין מילה אחרת שתתאר הורה אשר זועם על הנסיך כאשר זה דוחף את בנו מסולם הטיפוס בגינה. מה, ההורה לא יודע שהילד נסיך ומותר לו לדחוף ולעמוד על שלו? הוא גם לא יודע שבמסגרת מעמדו כנסיך אסור להורה אחר לפנות אליו ולהעיר לו?
הורה בור, אי אפשר לחנך את כולם. לא, לא פשוט להיות שומרי ראש של נסיך. זה קשה גם בבקרים, כשהגשם יורד וצריך להוריד את הנסיך בכניסה לבית הספר, גם אם זה אומר לעכב הורים אחרים בדרכם לעבודה או להשפריץ עם הרכב על ילדים אחרים שחוצים את הכביש, הם לא מבינים שהם לא עשויים מסוכר? מה כבר יקרה אם יירטבו קצת, הרי הם לא נסיכים, זה רק הוא הנסיך, רק הוא.

אבל הכי קשה לשומרי הראש, זה התחום החברתי. הם מנסים לחנך אותו ולהתאים אותו לחברה של פשוטי העם אליה נקלע, הם רוצים שיהיו לו חברים, גם נסיך צריך חברים. אז הם יורדים אל העם ומנסים לשלב אותו בחברה וזה באמת הכי קשה, כי בכל זאת- אצולה וכל זה. אז הם מנסים והם מסבירים לו שיש איזה ערך שמסתובב בין הילדים האחרים בכיתה או בגן, ערך שנקרא "חברות". גם הגננת דיברה על זה, זה לא זר לו. הוא הבין וגם ההורים הבינו, הם מכירים את הערך ויודעים שרצוי שהאנשים הסובבים אותם יאמצו אותו, הם יודעים שחברות זה ערך נפלא שיעזור לילדים האחרים לשמר את מעמדו כנסיך- הם יעזרו לו אם ייפול וייפצע, יתמכו בו אם יהיה עצוב, ירגיעו אותו כשיכעס ולעולם לא יפקירו אותו, לעולם לא.
הנסיך ושומרי ראשו מאוד מעריכים את הערך הזה, נסיך באמת זקוק לחברים, הוא זקוק לתמיכה ולעזרה. מזל שזה לא ערך הדדי אלא משהו שילדים עושים בשביל נסיכים.
לא פשוט בכלל להיות נסיך בעולם של אנשים רגילים, אבל אין ברירה, זו לא הייתה בחירה שלהם, ככה יצא. עוד מעט יגדל הנסיך ויימצא לו אישה יפת תואר שתגדל איתו את הדור הבא של משפחת האצולה, כי הרי לא נעצור את השושלת. חייבים לשמר את האצולה.

קראת? ספרי לנו מה את חושבת

24 תגובות

  1. זה בדרך כלל אלו שלבושים במיטב המותגים, תמיד מצוחצחים ומגונדרים, עם מגפיים ותכשיטים.. אלו שנוסעים בג'יפים הכי גבוהים.. הבנות עם חצאיות מפונפנות, גרביונים, סיכות בשיער וכל שאר האקססוריז. הבנים עם ג'ל בשיער מגיל יומיים וחצי ואייפד ביד מגיל שבוע.
    כמה את צודקת ..אצולה וכל זה ..
    איזו שטחיות

  2. יש לי כמה וכמה חברים כאלו והייתי שמחה להיות כמוהם! זה הופך את החיים למעניינים יותר

  3. שטויות, אין בזה כל רע. אני מתפללת שהיה לי האומץ להיות באמת כזו ולתת לילדים שלי הרגשה שהם נסיכים

  4. אל תשכחו שיש גם אבות שתורמים להמשך זן הנסיכות אבל התוצאה היא לא לטובת הכלל. אלא לטובת המשפחה והחמולה שלהם

  5. בדיוק הבוקר פגשתי עוד אמא כזו עם הנסיכה שלה שמאחוריה השתרר פקק של 8 מכוניות והיא התהלכה כאילו הכביש של סבא שלה

  6. הכי מרגיזות אלו שמורידות את הילד מתוך הג'יפ ישר לפתח הכיתה כאילו אני לא ממהרת לעבודה וכאילו יש שמש בחוץ

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

כתבות דומות