חבל שאי אפשר להחליף אמא!

אופפ איזו אמא את, את לא שווה כלום!
מעצבנת אחת.. אין לך לב.
את לא עושה כלום רק יושבת מול הפייסבוק והטלוויזיה.
חבל שאי אפשר להחליף אמא!
כמה פעמים שמעתי את המשפט הזה ותמיד יש לי אותה תשובה- מוזמנת להחליף ואם את רוצה גם אעזור לך לחפש אמא אחרת.
ואז שקט. כי מה יש לה להגיד?
אבל לי אין לב? אני לא שווה כלום?
אני לא עושה כלום?
האמת זה פגע בי.
פגע בי ישר בפנים ועשה כואב, ממש כואב.
אבל אני משננת לעצמי מה שכתבה לי חברתי הטובה – היפטרי מה"קיטורים", אל תתני להם להיות שם יותר מדי, אל תקטרי אותם כלפי חוץ, תביני שהם עוד רגע יוצאים ממך כלעומת שבאו (כי הם לא ב"דיפולט" שלך), תשדרי לעולם סבלנות ואהבה למה שאת עושה ולמי שסביבך (גם אם זה נשמע לך עכשיו שאנטי, זה בדיוק מה שנדרש, ומה שיעשה לך את התהליך ליותר מהיר).
קיטורים לא, אהבה וסבלנות כן.
זה בדיוק מה שאני עושה.

גם זה וגם מטפלת בילדים, גם משווקת את העסק החדש, גם בוועד הכיתה וגם מבשלת וגם משחקת וגם מפנקת וגם..וגם..וגם..
והכל באהבה גדולה ובכיף גדול אף אחד לא הכריח אותי, לא הייתי חייבת. יכולתי גם לבחור אחרת ולא עשיתי את זה.
אז למה הבת שלי חושבת בדיוק ההיפך, ומי פה מקטר?
למה כל כך מפריע לי מה שהיא אמרה אם אני יודעת שזה לא נכון?
אולי בגלל שאני מרגישה ככה ובעצם היא משקפת את התחושות והרגשות שלי.
אולי בגלל שאני מרגישה שאני לא תורמת.
אולי בגלל שאני מרגישה שלא מעריכים אותי.
הסביבה הקרובה שלנו משקפת את הרגשות שלנו, את הספקות ואת הפחדים. והם בעצם המראה שלנו.
כמה פעמים אמרתי את המשפט הזה לחברות, לקולגות. כמה פעמים אמרתי להן בשביל שהעסק שלכן יצליח עליכן לבטוח בעצמכן, לפרגן לעצמכן ולדעת שהשמיים הם לא הגבול. כמה זה קל להגיד לאחרים אבל כשזה מגיע אלינו אנו מרגישים שזה בלתי אפשרי ואיך אפשר לעשות את זה.
אני יודעת שבשביל להצליח אני לא צריכה לקבל את האישור או את הפרגון של בני המשפחה שלי. עליי לפרגן לעצמי, לפרגן ליכולות שלי. מה שעליי לעשות זה לעלות את הביטחון העצמי, לדעת שאני נמצאת בתקופה שבה אני מתחילה לצמוח ולגדול וזוהי רק תקופה. תקופה של שדרוג, תקופה של מיקוד, תקופה שבה אקבל תשובות לשאלות ואחליט מה נכון בשבילי.
ברגע שאהיה בטוחה בעצמי ובמה שאני עושה זה יבוא לידי ביטוי גם בהתנהגות של בני המשפחה כלפיי.

אז ההחלטה הראשונה שלי היא.. לא לעשות כלום ולקחת את הזמן לעצמי! ואז לצאת מהבית. אבל רק ליום אחד.

אודות דנה שחר

נשואה ואמא לשלוש בנות. בעלת מרכז דנה'לה - בית להורים וילדים באבן יהודה. מאמינה שעל מנת שנוכל לצמוח ולהתפתח כנשים וכאימהות ולחזק את התקשורת עם הילדים שלנו עלינו לבטוח בעצמינו ולהקשיב לאינטואיציות שלנו ולא לוותר על המקום שלנו כאדם עצמאי.

השאירי תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם.

13 תגובות

  1. דיייייי אמא תפסיקי

    דיייייי אמא תפסיקי

  2. חנה גלעם
    בתך הלכה רחוק מדי. גבולות יקירתי

    בתך הלכה רחוק מדי. גבולות יקירתי

    • דנה שחר
      אני חושבת שהגבולות שלי ברורים ילדים ובמיוחד נערות בגיל ההתבגרות מנסים כל פעם מחדש לפרוץ אץ הגבולות האלה. השאלה היא…

      אני חושבת שהגבולות שלי ברורים ילדים ובמיוחד נערות בגיל ההתבגרות מנסים כל פעם מחדש לפרוץ אץ הגבולות האלה. השאלה היא איך שומרים על הגבול.
      יכולה להבטיח לך שהיא לא תחזור על זה :)

  3. זהבה ליעוז
    וסבתא שלי הייתה אומרת ככה זה ילדים

    וסבתא שלי הייתה אומרת ככה זה ילדים

  4. לבנה אטד
    הילדה שלך קצת הגזימה

    הילדה שלך קצת הגזימה

    • דנה שחר
      גם אני חושבת שהיא הגזימה...יש להבין מאיפה התגובה שלה נובעת. למה הכעס הזה?

      גם אני חושבת שהיא הגזימה…יש להבין מאיפה התגובה שלה נובעת. למה הכעס הזה?

  5. דנה שפיגל
    את אמא כמו כולנו. הם יודעים שבא להם אמא אחרת אבל לא יודעים מה האמא האחרת תתן שאנחנו לא :)

    את אמא כמו כולנו. הם יודעים שבא להם אמא אחרת אבל לא יודעים מה האמא האחרת תתן שאנחנו לא :)

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה)
      וכמו שנאמר..הדשא של השכן רק נראה ירוק יותר :)

      וכמו שנאמר..הדשא של השכן רק נראה ירוק יותר :)

  6. איילת עייני
    טור חזק ומדוייק לאמא המודרנית

    טור חזק ומדוייק לאמא המודרנית

  7. קרן זהר
    הצחקת אותי

    הצחקת אותי

  8. מיכל לביב
    מקסים

    מקסים

  9. ריקי כהן
    מזכיר לי שאמא שלי הייתה אומרת לי חכי שתהי אמא רז אז תביני

    מזכיר לי שאמא שלי הייתה אומרת לי חכי שתהי אמא רז אז תביני

  10. דורין לוי
    הם צריכים לגדול כדי לראות את העשייה שלנו עבורם.

    הם צריכים לגדול כדי לראות את העשייה שלנו עבורם.

אהבת? בואי לעשות לנו לייק גם בפייסבוק