כאן מעל הקבר אנחנו מבטיחים

ידענו שהמצב לא מזהיר, אבא, ידענו שהעתיד אינו צופן בחובו אידיליה משפחתית לאורך זמן. והדחקנו. רצינו אותך לעוד קצת.
נכון שזה נשמע אנוכי אבל היה קשה לנו להרים ידיים, לוותר לך, לוותר עליך.

אמא ביקשה שנכתוב משהו, אמא לא הייתה צריכה לבקש. כולנו חשבנו שצריך. כל כך רצינו לכתוב לך אבא, כך מקובל, ככה נהוג, בטקסים תמיד קוראים מן הכתוב.
עוד בהלווייה רצינו והיו מחשבות אלא שהן לא הגיעו לכלל משפט אחד שלם. הכאב היה גדול מכדי שנעלה אותו על הכתב אז ביקשנו מהילדים – מהנכדים שלך, והם מנקודת מבטם הצעירה העלו על הכתב את הכאב שלהם, את הגעגוע.

ועכשיו תורנו. וזה מאוד קשה.
אנחנו הילדים, אבא, היינו ריאליים יותר, תפסנו את המציאות כמו שהיא כי ראינו אותך בסבלך. אמא לא הרפתה לרגע וטיפלה בך במסירות ראוייה להערצה ובאמונה ש "במקום שיש רצון ישנה גם דרך".
הרופאים לא הסתירו, אנחנו קיווינו ואמא הדחיקה.

בנחישות בלתי נתפסת עטפה אותך באהבה עד שלעיתים גרמה לנו להרגיש רגשות אשם. שאולי אנחנו לא מספיק רוצים?
בחודשיים האחרונים היינו עדים לנסיגה המשמעותית בבריאותך, הלב נחלש, הרגליים לא נשאו בעומס, ועדיין האמנו שיהיה בסדר. גדולתו של הספק שהוא מאפשר לך שלא להתייאש לעולם.
בימיך האחרונים היינו מסביבך, כל אוהביך, גונבים זמן, לא מורידים את העיניים מהמוניטור, בודקים כל דקה, ערכים חיוניים של חמצן בדם, דופק ונשימות, כשעמוק בלב מרגישים שאתה מייחל להפסיק את הכאב.
ביום שלישי לפנות בוקר החזרת נשמתך לבורא.
והיום אבא, ביום השלושים לפטירתך, במעמד גילוי המצבה אנחנו כאן לבקש סליחה ממך שלא הצלחנו לעזור כמו שרצינו.
סליחה מאמא שאולי היינו קשוחים איתה אבל זה באמת בא ממקום של אהבה וחרדה, רצינו שבבוא הרגע היא תהיה חזקה, מוכנה.
היש דבר כזה???
אנו מנסים להתנחם בהעלאת זכרונות מן העבר. זוכרים אותך במיטבך, בבדיחותיך, בעומדך בבר מערבב קוקטיילים, וכן, מוזג כוסית גם לנכדים.
אבל הנה מגיעים להם החגים, ורק תגיד לנו אבא איך נעבור אותם בלעדיך, איך? אהה?
מי יפרש לנו מדוע אוכלים ביצים בפסח?
מי ירים את ראש הדג בראש השנה?
ואיך בדיוק אנחנו אמורים לקרוא את ההגדה בלעדיך?
אבא שלנו
אבא יקר שלנו
כאן מעל הקבר אנחנו מבטיחים לך לשמור על אמא בשבילך
בדיוק כמו שאתה בחייך, שמרת עליה בשבילנו.
כאן מעל הקבר אנחנו מבטיחים לך לשמור האחד על השני
ומבקשים ממך אבא שאתה תשמור על אמא, עלינו ועל הנכדים.
איינשטיין אמר פעם:
"אני רק רוצה לדעת מה אלוהים חושב, כל השאר זה פרטים קטנים"
עכשיו אתה יודע מה אלוהים חשב…
אולי הוא רצה שתפסיק לסבול,
אולי הוא רצה שסוף סוף תנוח,
אולי הוא רצה שלא יכאב לך יותר.
מה שבטוח זה שהוא לא ממש התרשם ממה שאנחנו חשבנו, רצינו.
כי אנחנו נשארנו עם געגוע מאוד מאוד כואב.
הייה שלום אבא
נוח על משכבך בגן עדן
אנחנו צורבים אותך בזכרונותינו החיים.

אודות אורנה שושי

נשואה ואם לשלוש, שבעלי ואני מנסים להגשים להן ביום את כל חלומות הלילה. מאמינה שאומץ הוא להרפות מהמוכר ואחרי 30 שנות קיבוע במקום עבודתי עשיתי check-out והיום אני מקיצה בכל בוקר למקום שחלמתי להיות חלק ממנו. בנוסף, מתנדבת בקהילה - אני "נערת ליווי" (לא מהסוג המקובל) לילדה נכה. המשאב האנושי תופס מקום חשוב אצלי בסדר העדיפויות.. אהה וגם הניקיון (לא הייתה ולא תהיה לי עוזרת).

השאירי תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם.

30 תגובות

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה)
    אורנה.. הכתיבה שלך מרגשת ועוצמתית ...את נוגעת בלב של כולנו..מחבקת אותך ...

    אורנה.. הכתיבה שלך מרגשת ועוצמתית …את נוגעת בלב של כולנו..מחבקת אותך …

  2. אורנה
    תודה לכל המגיבים, משתפים, מזדהים. לדאבוננו כולנו "חווים" שכול במהלך חיינו. הזמן מרפא את הכאב הינו משפט ותו…

    תודה לכל המגיבים, משתפים, מזדהים.
    לדאבוננו כולנו "חווים" שכול במהלך חיינו. הזמן מרפא את הכאב הינו משפט ותו לא. עם הזמן אנו מתרגלים לחיות את החיים עם האובדן אבל "מרפא" אינה ההגדרה המדוייק.
    הגעגוע נשאר וישאר לעד אבל לפחות זכרונות הם סוג של פגישה.

  3. ניבה של אסא
    מרגישים את הכאב הגדול. אני עם דמעות

    מרגישים את הכאב הגדול. אני עם דמעות

  4. אדווה
    מרגשתת את אורנה! זו פעם ראשונה שהיא כותבת באתר?

    מרגשתת את אורנה! זו פעם ראשונה שהיא כותבת באתר?

  5. טלילה
    הוא שומר עליכם מלמעלה

    הוא שומר עליכם מלמעלה

  6. ליאת
    תמשיכו לשמור על אמא

    תמשיכו לשמור על אמא

  7. אילנה
    ריגשת אותי

    ריגשת אותי

  8. יהודית סוטו
    אנחנו נפרדנו ביגון נוראי מאמא לפני 3 וחצי חוד' וקשה..קשה..קשה מאוד

    אנחנו נפרדנו ביגון נוראי מאמא לפני 3 וחצי חוד' וקשה..קשה..קשה מאוד

  9. שירי אלול
    כמישהי שמאז גיל 14 לא הייתה בקשר עם אבא שלה וממש לא רוצה לדעת מה קורה איתו.. - אני יכולה…

    כמישהי שמאז גיל 14 לא הייתה בקשר עם אבא שלה וממש לא רוצה לדעת מה קורה איתו.. – אני יכולה רק להודות לך ששיתפת ולהזכיר לך שכמה טוב שהייתם איתו עד הרגעים האחרונים וליוויתם אותו בנאמנות

  10. יעלה הרמן
    ריגשת

    ריגשת

  11. ענת רוימי-כהן
    מילים מצמררות

    מילים מצמררות

  12. איילת שמואלי-דהן
    מרגישים את הכאב שלך דרך המילים

    מרגישים את הכאב שלך דרך המילים

  13. עירית ארזואן
    מרגש מאוד

    מרגש מאוד

  14. מימי גמבש
    תמיד עצוב לקבור בן משפחה.. תמידד

    תמיד עצוב לקבור בן משפחה.. תמידד

  15. ג'סיקה נגל
    כאחת שאין לה אבא מאז גיל 8 - אני יכולה רק להזדהות איתך

    כאחת שאין לה אבא מאז גיל 8 – אני יכולה רק להזדהות איתך

  16. מאירה שבתאי
    יפה כתבת. מרגישים שזה מהקישקע

    יפה כתבת. מרגישים שזה מהקישקע

  17. סימה בן אלי
    עצוב .... אנחנו קברנו את אבא לפני 4 חודשים

    עצוב ….
    אנחנו קברנו את אבא לפני 4 חודשים

  18. כרמל גוטרמן
    אין דבר קשה יותר מלהיפרד מאבא ולהישאר עם החור בלב

    אין דבר קשה יותר מלהיפרד מאבא ולהישאר עם החור בלב

  19. לימור
    עצוב עצוב גם אני איבדתי את אבי ום ליום הגעגעועים מתחזקים . תהיו חזקים לאמא .

    עצוב עצוב גם אני איבדתי את אבי ום ליום הגעגעועים מתחזקים . תהיו חזקים לאמא .

  20. איילה קטן
    הייתי שם. לא קל...

    הייתי שם. לא קל…

  21. כרמל זיקרי
    אורנה את כותבת מהבטן וזה נכנס אלינו לבטן.

    אורנה את כותבת מהבטן וזה נכנס אלינו לבטן.

  22. לימור בר זהב
    חזק היקום הזה עם הדרכים שהוא מוביל אותנו

    חזק היקום הזה עם הדרכים שהוא מוביל אותנו

  23. ולריה איצקוביץ'
    תשמרו על אמא

    תשמרו על אמא

  24. ריטה בלגרד
    מילים חזקות

    מילים חזקות

  25. חיה גנץ
    אין לי מילים רק שולחת חיבוק

    אין לי מילים רק שולחת חיבוק

  26. יעל עוז
    וואווו

    וואווו

  27. קרן לוי
    המשפט הזה מחורבן אבל נכון - זו דרכו של עולם

    המשפט הזה מחורבן אבל נכון – זו דרכו של עולם

  28. פנינת
    ריגשת במילים שבחרת

    ריגשת במילים שבחרת

  29. עמית הראל
    מרגש ונוגע

    מרגש ונוגע

  30. מיכל ארד
    כמה שעצוב ככה כתבת יפה

    כמה שעצוב ככה כתבת יפה

אהבת? בואי לעשות לנו לייק גם בפייסבוק