אז אל תגיד!

יום אחד קמתי בבוקר והחלטתי להיות וונדרוומן!
לעשות הכל הכל מהכל ולכל.

אני הולך להגיד לך משהו שיעליב אותך.
אז אל תגיד! אני מפתיעה את עצמי.
אף פעם לא ויתרתי בכזאת נחישות על ביקורת/מחמאות/מילים שרוצים להגיד לי.

זהו. אני לא מסוגלת לספוג יותר!
אין לי מקום להכיל עוד זרוע ולהתעמת עם בעיה/סוגיה נוספת.
חרוצה ונמרצת, מובילה מהלכים, מנסה למנף כל תזוזה בכישרון גדול.
אני מגייסת את כל הכוחות ואני אומרת- הפעם זאת אני ועכשיו אני יוצאת מאזור הנוחות, מהבינוניות וממתגת את עצמי גבוה כמו שחלמתי!
אז יצאתי לדרך.

אני יוצאת לדרך ויש כמה יקרים ויקירים שמשלמים את המחיר בדרך לפסגה שלי.
אז מה באמת עושים?
אימהות. זוגיות. משק בית. קריירה.
כולן מתלבטות או שזו רק אני?

אמא שלי ניסתה לבנות קריירה ואני זאת ששילמה את המחיר בתשלומים של ארוחות קפואות שצריך להפשיר במיקרו, מפתח על הצוואר, ציפייה בלתי פוסקת ליד המרפסת…אולי היום אימא תגיע מוקדם יותר? אולי היום נעשה יצירה ביחד? אולי אמא תיקח אותי לקאנטרי? או שאולי נצא היום לפנות ערב, בשקיעה, לבית הקפה הפינתי ונשתה לנו כמו גדולות מילקשייק?
אני לא אהיה כמו אמא שלי!
כשאני אהיה גדולה אני לא אלך לעבודה, אני כל הזמן אשחק עם הילדים שלי!

אני הולך להגיד לך משהו שיעליב אותך.
אז אל תגיד!
הוא פוסע למטבח, מכין קפה.
חוזר לחדר.
אני בכל זאת אגיד.
את זוכרת שסיפרת לי שהיה לך קשה כשהיית קטנה, שאמא שלך הייתה מאוד עסוקה? שתמיד תמיד היא הייתה חסרה לך?
את זוכרת שאמרת לי שאת רוצה להיות בדיוק ההפך מאמא שלך?
אז שתדעי לך..
אל תמשיך! שלא תעז!

קראת? ספרי לנו מה את חושבת

44 תגובות

  1. הלוואי הלוואי שהייתה לי את האפשרות לא לעבוד מחוץ לבית ולהיות חלק קבוע מחיי היומיום של הג'וניורים שלי, להיות איתם ברגוע בבוקר בלי להצטרך למהר, ללכת איתם ברגל לגן/ביצפר בשלווה ברגוע, לקבל אותם בצהריים עם ארוחה חמה . הלוואי

  2. כולן מתלבטות, כולן עם נקיפות מצפון, כולן מלהטטות, כולן נמצאות בערך באותה דילמה

  3. היי חוה נפגשנו בערוץ 3 לפני חצי שנה וסיפרת לי על הכתבות שלך כאן ורק עכשיו נפל לי האסימון. ממש מיוחדת הכתיבה שלך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

כתבות דומות