התעוררתי והבנתי: אני רוצה חיים אחרים

את מבינה שמשהו קרה, שמשהו השתנה, כשאת מגיעה לגיל שפונים אליך בתואר 'גברת', כשמגיע הרגע שאת מסתכלת במראה ומישהי אחרת מביטה אליך חזרה. אז את מנסה לנקות את שאריות האבק, מזיזה אותה ימינה ואז שמאלה, מסתכלת בשנית, ומבינה.

החיים עברו להם ואת רק עכשיו מתעוררת, כשהילדים קצת גדלו והאוויר חזר לריאותיך. פתאום ערימות הכביסה כבר פחות מעניינות, הקיפול הישר כבר לא עושה אותך מאושרת, היכולת לסדר שולחן לתפארת כשהאורחים באים ולקבל על זה מחמאות כבר לא מספק… בא לך משהו אחר!
משהו שיספק אותך ורק אותך, שלא תצטרכי עוד "מחיאות כפיים" מהחוץ, שהיצירה שלך תיצור אותך מחדש.

אז את קמה בבוקר ועוד יום חולף, המון רעיונות עוברים בראשך ואת מפחדת, מפחדת ליישם אותם או פשוט להגיד בקול רם, מפחדת שיגידו "איך עכשיו בגיל 36 את חושבת להתחיל?" או "הרי הילדים עוד צריכים את אמא בבית. ומי ייקח אותך לעבודה אחרי שנים בבית? וגם אם ייקח.. כמה כבר תרוויחי?" ואת מתכנסת לתוכך, נעצבת, מחייכת חיוך מאולץ ושותקת.
ואז מול המראה, היא מביטה בך, צוחקת למולך, צוחקת עליך? איך את נכנעת לקולות, הרי אם את לא זקוקה להם בטוב, למה להקשיב להם ברע?
קומי. קומי! כל הידע, הכישרון והיופי מחכים להתפרץ ואת זו שעוצרת.

עוד לילה עובר, הבעל מלטף את הקמט בלחי, נוגע בבטן שנוצרה גם בזכותו. את שומעת את נשימותיו לידך ונזכרת איך פעם, לא ממש מזמן, את חשבת שיהיה אחרת.
את לא סגורה על עצמך, רוצה לאהוב את החיים ורוצה לטרוף את העולם, לקבל את מה שיש אבל אוכלת את עצמך.
אף אחד לא יציל אותך מעצמך, את כבר גברת, אשה לתפארת, גם עם אותו הקמט ליד העין ובזוית הפה, זה שמזכיר לך שהזמן חולף, אבל הקמטים יתעצמו ויתגברו, הם יחמירו ויכאיבו אם לא תעצרי ותגרמי לעצמך לחייך.
את אף פעם לא תהיי סגורה על עצמך, אם תעשי כל יום משהו אחר, למה בעצם להיות סגורה שאפשר להיפתח למשהו חדש.
שוב מסתכלת במראה, היא נקייה, את בעצמך הברקת אותה ועכשיו את רואה בבירור, בחורה בת 36 שיודעת מה היא רוצה, גם ילדה, גם אישה וגם גברת. והן כולן הולכות לעשות אותך מאושרת!

קראת? ספרי לנו מה את חושבת

35 תגובות

  1. כל מה שכתבת נכון גם לגיל ארבעי,חמישים,ושישים ובעצם לחלק וגם מוקדם יותר ,המוטו שלי הוא חייכי אל העולם והוא יחייך אליך , ותריק נוסף הוא להאיר את האמבטיה באור רך, שיחמיא לך כל בוקר מחדש, הרי הגיל הוא רק מספר, בתוכנו עדיין אנחנו ילדים גם ביגיל מאה.

  2. אני רק עכשיו מתחילה להרגיש כך ואני כמעט בת 56 ולא 36 או אז הייתי מאוד עסוקה ולא היה לי רגע זמן למחשבה בכלל ,וכל מילה בסלע אומרים שה 50 של היום הוא ה30 .

  3. כתוב מרגש וכנה. התחברתי מאוד מהמקום של מישהו שמבוגרת ממך בעשור ועדיין מרגישה ככה לפעמים. תודה

    1. הקושי הוא בראש שלנו, צריך לצאת באומץ לחיים ,ולחשוב שזו הרפתקאה , כאילו אנחנו עדיין ילדים

  4. זה לא ברור מאליו לעצור, להתבונן, לקלוט, להבין, להתחבר. רוב האנשים חיים על אוטומאט ונמצאים בסוג של מסלול, בסוג של שטאנץ, בו הם חושבים שהם בוחרים ומובילים, אבל בעצם הם מובלים.
    זה לא ברור מאליו לחפור עמוק, להתעורר, להחליט להגשים, לשנות, לשפר .. ואני כל כך מאושרת שנתקלתי בכתבה הזו שמביאה את הסיפור הזה בצורה כל כך כנה ויפה

  5. תמונה מפחידה ואולי זה היופי שבה. היא מציאותית ומשקפת את ציר הזמן שלנו. תמשיכי לכתוב מבטיחה לקרוא

  6. אהבתי לקרוא. יש דברים שרק נשים יכולות לכתוב עליהן בחופשיות ובכזו עדינות.. !

  7. גיל 36 זה גיל מדהים להתעורר ולהחליט לעשות שינויים. אני עשיתי שינוי רציני בגיל 33 ואני מברכת על זה בוקר בוקר כשאני מתעוררת וקמה על הרגליים

  8. כאילו כתבת את מה שעובר עליי. כאילו שמעת את מה שהלב שלי לוחש לי בחודשים האחרונים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

כתבות דומות