כך נטפל בגמגום אצל הילדים

גמגום יכול להופיע בין גיל שנה וחצי ל-12 שנים, כשלרוב הוא מופיע בין גיל שנתיים ל 5. רמה מסויימת של חוסר שטף היא נורמלית. בדרך כלל מדובר במספר חזרות קטן על מבע, מילה או הברה, בתדירות נמוכה. כאשר מדובר באחד או יותר מבין: חוסר שטף בתדירות גבוהה, מספר חזרות רב יותר, חזרות על הברה או צליל בודד, הארכת (משיכת) צליל, היתקעות, תגובות רגשיות לקושי בדיבור, תחושה של הסביבה שמדובר בתופעה לא תקינה, תופעה שנמשכת מעל מספר חדשים – ייתכן ומדובר בגמגום. מאפייני הגמגום: אינו בהכרח מופיע כל הזמן וחומרתו יכולה להשתנות משיחה לשיחה ומיום ליום, נוטה להופיע יותר בתחילת משפט או מילה או הברה, לרוב אינו מופיע בשירה.

בגיל הרך, יש גמגום שחולף לבד ויש גמגום שדורש טיפול. קשה להבחין ביניהם, ורצוי לגשת להערכה וייעוץ אצל קלינאי/ת תקשורת שמתמחה בגמגום בילדים קטנים. בניגוד לגישה שרווחה לפני מספר עשורים, כבר שנים מקובל שלא כדאי לחכות חודשים ארוכים כדי לראות אם הגמגום יחלוף לבד, אלא חשוב שההורים יקבלו הדרכה מקצועית בהקדם. הדרכה, ייעוץ, ובמידת הצורך טיפול, מוקדם וסמוך לתחילת הגמגום, נחשבים למגבירים את הסיכויים שהגמגום לא יחמיר ואף יחלוף, ושהילד ימשיך לתקשר באופן חופשי.
גם אם מדובר בגמגום שבסופו של דבר יחלוף, הדרכה/טיפול לא יגרמו לגמגום להתקבע אלא יקלו על אותה תקופה בה הגמגום קיים ומציק.

הדרכת ההורים היא לא בגלל שחושבים שההורים גורמים לגמגום של הילד, אלא בגלל שחושבים שלהורים יכולת להשפיע על הילד באופן טבעי לכיוון חיובי ורצוי וליצור סביבה מעודדת שטף. ישנם המלצות רבות אפשריות, והקלינאי/ת יתאים אותם בהתאם לצרכי הילד ומשפחתו.

יש לקבל מקלינאי התקשורת הדרכה מתאימה איך לדבר עם הילד על הגמגום. היום לא מומלץ לנסות להתעלם מהגמגום. רוב הילדים, אפילו קטנים מאד, מרגישים שמשהו לא בסדר. אם לא מדברים איתם על זה, הם עלולים להרגיש לבד עם הבעיה, מבוהלים וחסרי אונים. מצד שני, אין צורך לדבר איתם ארוכות על גמגום. לרוב מספיק להגיד לילד שזה נורמלי שלפעמים המילים לא יוצאות, שקרוב לוודאי שזה ישתפר ככל שיגדל, ואם לא אז תלכו איתו לחוג בו ילמדו אותו לדבר יותר בקלות, ובינתיים אתם מעוניינים לשמוע את מה שיש לו להגיד ואתם מקשיבים לו. רצוי לקבל הדרכה מתאימה בנושא זה לגבי כל ילד ספציפי.

כשהילד מדבר, רצוי לשמור על קשר עין, להנהן, לתת לו לסיים דבריו ללא עזרה, וכשהוא מסיים כדאי לחזור על מה שאמר, למשל "כן, ראית היום כלב גדול". זאת על מנת שלא ירגיש שמזרזים אותו, ועל מנת שירגיש שממש מאזינים לו. ילד שחושש שיקטעו אותו או שיפסיקו להאזין לו נוטה לנסות לדבר יותר מהר, וזה דבר שאינו מעודד שטף דיבור.

כמובן שלא בכל מצב ניתן לעצור הכל ולהקשיב, ובמקרים כאלה ניתן לומר "חשוב לי לשמוע מה שאתה רוצה להגיד. נגמור את ה…. ואז אוכל להקשיב." אך אם מוצאים שזה קורה לעיתים קרובות, רצוי לבדוק אם הבית מתנהל בקצב מהיר מדי עבור הילד הזה. אולי רצוי להשכים עשר דקות יותר מוקדם בבקר, ולנהל את ההכנות באווירה רגועה יותר. אולי כשמגיעים הביתה רצוי לשבת כמה דקות ולשוחח, ורק אחר כך לפנות לסידורים ופעילויות. אולי רצוי לרוץ לפחות חוגים ופעילויות.
כשההורה מסיים לדבר, אם הילד לא עונה תוך פרק הזמן המצופה, כדאי להמתין עוד קצת בשקט. לעיתים הילד מתקשה להתחיל לדבר, למרות שלא רואים זאת מבחוץ, והוא זקוק ליותר זמן.

חשוב להנהיג דיבור לפי התור בבית. כלומר, לא משתיקים את כולם כדי שהילד עם הגמגום ידבר, אך גם לא משאירים אותו להתמודד עם מצב בו מתפרצים לתוך דיבורו או עליו להתפרץ לתוך דיבורם של אחרים כדי להישמע. אפשר לשחק את "משחק התורות": מי שה"מיקרופון" (כדור, כף, או כל חפץ אחר) אצלו מספר דבר אחד ומעביר הלאה. אפשר לעשות מספר סבבים. התור הוא הזדמנות לדבר אך לא חובה, אפשר לוותר ולחכות לסבב הבא או לפעם אחרת.
קיימות עוד טכניקות שמטרתן להעלות את יכולות הילד ולהוריד ממנו דרישות, על מנת ליצור סביבה מעודדת שטף. כמובן שחשוב שהדברים ייעשו בצורה נכונה ומתוך הבנה ועל כן החשיבות בקבלת הדרכה מאיש מקצוע.

עמרי ליפצין, מנכ"ל אמב"י (ארגון מגמגמים בישראל), מציין שבעקבות יוזמה של הארגון, הוקמה בשנת 2010 ועדה במשרד הבריאות לטיפול בנושא הגמגום בגיל הרך.
הועדה הסדירה את הטיפול בגמגום בגיל הרך, שעד אז המלצותיהם של בעלי מקצועות רפואיים, שלא מתמחים בגמגום, היו עלולים להיות בסגנון "להתעלם מזה וזה יעבור" או הפנו למכון להתפתחות הילד. הדרכת הורים הייתה מתבצעת במקרה הטוב אחרי כמה חודשים שבהם ההורים בלחץ ולא יודעים מה לעשות.
מהרגע שעברה התקנה במשרד הבריאות המצב השתנה. כיום, רופא המשפחה, מונחה להפנות את האם ישירות לקלינאי/ת תקשורת שמתמחה בגמגום, גם כאשר מטרת הביקור אצלו לא הייתה בהקשר לגמגום (התקנה באתר אמב"י). במידת הצורך יהיה ניתן לקבל תמיכה נוספת מהמכון להתפתחות הילד, אך ההפניה הראשונית היא ישר לקלינאי/ת תקשורת וכך הורים יוכלו לקבל הדרכה מיידית.

בנוסף, ניתן למצוא באתר אמב"י סרט הדרכת הורים שהופק בסיוע קרן פייזר/ ציונות 2000.

ביום ג' הקרוב 23/4/13 תהיה השקה של הסרט במכללה האקדמית הדסה בירושלים ויתקיים כנס הדרכה להורים לילדים עם גמגום או הפרעות בשטף הדיבור.
באתר אמב"י ניתן למצוא מידע נוסף אודות הדרכת הורים לגיל הרך שהופק בסיוע "מתן- הדרך שלך לתת".
בכל מקרה ניתן לפנות אלינו ונשמח לעזור. אין סיבה להילחץ, כאשר קיימים כלים רבים לעזור לכם ולילדכם! הסיוע שלנו ניתן ללא תשלום.

הפוסט באדיבות ד"ר כהתיה אדלמן, קלינאית תקשורת,
המכון לאודיולוגיה והפרעות בתקשורת, בית החולים האוניברסיטאי הדסה:
החוג להפרעות בתקשורת, המכללה האקדמית הדסה.

קליק לאתר האינטרנט של אמב"י – ארגון מגמגמים בישראל

אודות טוב שתדעי

טוב שתדעי הוא מדור הצרכנות והפנאי של מגזין אמא של. טיפים, עצות, המלצות, ידע ובעיקר "מה חדש בשוק". התכנים מופקים ע"י מערכת האתר ונכתבים ע"י צוותים מקצועיים מתוך החברות והגופים המובילים בישראל.

השאירי תגובה

כתובת האימייל לא תפורסם.

31 תגובות

  1. שמרית צדוק חיים
    טיפ להורים: כשאתם עושים מזה עניין אז הילד יעשה. תהיו קשובים ובמידת הצורך גשו לאיבחון

    טיפ להורים: כשאתם עושים מזה עניין אז הילד יעשה. תהיו קשובים ובמידת הצורך גשו לאיבחון

  2. רותם נהוראי
    נושא חשוב

    נושא חשוב

  3. מוזמנים לפנות אלינו (אמב"י - ארגון מגמגמים בישראל) במייל [email protected] או בטלפון - 02-6491907.…

    מוזמנים לפנות אלינו (אמב"י – ארגון מגמגמים בישראל) במייל [email protected] או בטלפון –
    02-6491907.
    בנוסף, מוזמנים להגיע לכנס ולקבל שם את כל התשובות הרלוונטיות.

  4. נדיה
    עליתם על נקודה רגישה..,!.

    עליתם על נקודה רגישה..,!.

  5. בטי מ.
    אבל אבלל התורים בקופות חולים לקלינאיות תקשורת הם מטורפיים

    אבל אבלל התורים בקופות חולים לקלינאיות תקשורת הם מטורפיים

    • כהתיה
      יש מכונים להפרעות בתקשורת שמתמחים בגמגום - בבתי חולים שונים

      יש מכונים להפרעות בתקשורת שמתמחים בגמגום – בבתי חולים שונים

  6. אסתי
    חשובב

    חשובב

  7. עמליה אלעזר
    אפשר להיכנס חופשי לכנס ביום שליחשי?

    אפשר להיכנס חופשי לכנס ביום שליחשי?

    • כהתיה
      20 שח תרומה לתמוך בפעילות של אמב"י

      20 שח תרומה לתמוך בפעילות של אמב"י

  8. שירלי אלפסי
    אצלנו זה היה אצל הילדה בגיל 4-4.5 פעמיים בא והלך. כולם במשפחה מסביב הטריפו אותנו שזה מוזר ושזה לא נורמלי.…

    אצלנו זה היה אצל הילדה בגיל 4-4.5 פעמיים בא והלך. כולם במשפחה מסביב הטריפו אותנו שזה מוזר ושזה לא נורמלי. אנחנו היינו מספיק חכמים להשתיק אותם. להרחיק אותם מאוזנינו. להבהיר להם שזה בסדר גמור ושלא יעזו להתערב.
    היום היא בת 8 והכל הכל תקין. עבר כלא היה.

  9. כרמית קרן
    העיקר לשדר לילד את כל האהבה, ההבנה והתמיכה שיש!! שהם לרגע לא ירגישו שמאיצים בהם

    העיקר לשדר לילד את כל האהבה, ההבנה והתמיכה שיש!! שהם לרגע לא ירגישו שמאיצים בהם

  10. אירית הרשקו
    צריך לתת לילד זמן,מרחב,שקט,תמיכה מלאה. כמעט תמיד זה עובר לבד. חלק מההתפתחות שלהם

    צריך לתת לילד זמן,מרחב,שקט,תמיכה מלאה. כמעט תמיד זה עובר לבד. חלק מההתפתחות שלהם

  11. גלית דיין-מזרחי
    נפלתם עליי בדיוק בול בזמן

    נפלתם עליי בדיוק בול בזמן

  12. שרה שוונברג
    4 הנכדים שלי חוו התקעות במילים אבל לשמחתינו זה היה זמני

    4 הנכדים שלי חוו התקעות במילים אבל לשמחתינו זה היה זמני

  13. שירז לרנר
    ממליצה על ריפוי בעיסוק לצד הקלינאית תקשורת. הילד מרגיש שמשחקים איתו ולא "מטפלים" בו.

    ממליצה על ריפוי בעיסוק לצד הקלינאית תקשורת. הילד מרגיש שמשחקים איתו ולא "מטפלים" בו.

    • כהתיה
      גם טיפול אצל קלינאי תקשורת נעשה תוך כדי משחק

      גם טיפול אצל קלינאי תקשורת נעשה תוך כדי משחק

  14. מיכל פייגנבאום
    זוכרת שהבת שלי בגיל 5 הייתה מתעוותת כולה ואנחנו יותר נלחצנו ממנה. אחרי 3 חודשים זה חלף

    זוכרת שהבת שלי בגיל 5 הייתה מתעוותת כולה ואנחנו יותר נלחצנו ממנה. אחרי 3 חודשים זה חלף

  15. פרלה מורנו
    האם הגיוני שזה קורה אצל כולם..? שבכל משפחה זה נמצא?

    האם הגיוני שזה קורה אצל כולם..? שבכל משפחה זה נמצא?

  16. אליה דור
    יופי של כתבה

    יופי של כתבה

  17. רונה ירדני
    אצלינו בין גיל 3 ל 5 זה בא והלך. ממליצה לנשום ולא להילחץ אבללהיות בסוג של מעקב

    אצלינו בין גיל 3 ל 5 זה בא והלך. ממליצה לנשום ולא להילחץ אבללהיות בסוג של מעקב

  18. ליאור אבולעפיה-שרם
    זה מתסכל מאוד את הקטנים כשזה קורה להם. כואב הלב לראות אותם כשהם מתקשים . אבל אתם צודקים שחייבים הדרכת…

    זה מתסכל מאוד את הקטנים כשזה קורה להם. כואב הלב לראות אותם כשהם מתקשים . אבל אתם צודקים שחייבים הדרכת הורים מקצועית כדי להקל עליהם ולדעת לפנות אליהם

  19. ריקי כץ
    עברנו מלונדון לישראל בגיל 6 (לפני 8 חודשים) ויש "התקעות" במילים. הילד דיבר שוטף גם אנגלית וגם עברית וכעת…

    עברנו מלונדון לישראל בגיל 6 (לפני 8 חודשים) ויש "התקעות" במילים.
    הילד דיבר שוטף גם אנגלית וגם עברית וכעת העברית קצת מתבלגנת בפה.
    מצד אחד אני רוצה חוות דעת אבל מצד שני אולי זה ילחיץ אותו ? אשמח לשמוע

    • כהתיה
      יש בלונדון מרכז מצויין Michael Palin Center, תתיעצי איתם. הייתי אומרת לילד ששמת לב שלפעמים המילים קצת מתבלגנות לו,…

      יש בלונדון מרכז מצויין Michael Palin Center, תתיעצי איתם.
      הייתי אומרת לילד ששמת לב שלפעמים המילים קצת מתבלגנות לו, זה יכול להיות נורמלי ולחלוף, אבל האם הוא רוצה להתייעץ עם מישהו על זה.

  20. עיינה כהן-מויאל
    נושא כל כך חשוב.

    נושא כל כך חשוב.

  21. עילית שלוים
    איך?? איך באתם לי בדיוק בזמן כשזה קורה לנו עם הבן 3?

    איך?? איך באתם לי בדיוק בזמן כשזה קורה לנו עם הבן 3?

  22. דידי ליאור
    תודה זה חשוב

    תודה זה חשוב

  23. שירלי בן
    איך יודעים אם זה ריגשי או פיזי ?

    איך יודעים אם זה ריגשי או פיזי ?

    • כהתיה
      הערכה אצל קלינאי תקשורת המתמחה בטיפול בגמגום בילדים

      הערכה אצל קלינאי תקשורת המתמחה בטיפול בגמגום בילדים

  24. קרן בורוכוב
    מה קורה כשזה בא והולך ? איך מתמודדים עם זה אז ?

    מה קורה כשזה בא והולך ? איך מתמודדים עם זה אז ?

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה)
      ממשיכים בהמלצות שניתנות בהדרכת הורים כל הזמן, גם כשמשתפר וגם כשמחמיר, לפחות לחצי שנה.

      ממשיכים בהמלצות שניתנות בהדרכת הורים כל הזמן, גם כשמשתפר וגם כשמחמיר, לפחות לחצי שנה.

    • כהתיה
      ממשיכים ליישם את ההמלצות שמקבלים בהדרכת הורים כל הזמן, גם בתקופות שמשתפר, לפחות חצי שנה

      ממשיכים ליישם את ההמלצות שמקבלים בהדרכת הורים כל הזמן, גם בתקופות שמשתפר, לפחות חצי שנה

אהבת? בואי לעשות לנו לייק גם בפייסבוק